4 שעות הגעה "נאלצנו לקחת רכב".... איזו הגזמה. תצאי מהבועה שלך. אתם ה"תל אביבים" לא מרכז העולם

היה פשוט אדיר!
מצחיק להגיד שנהנתי מהחברה אפילו יותר ממהמוזיקה! בחיים שלי לא נתקלתי באוסף כל כך ייחודי של אנשים נחמדים, זורמים ותומכים אחד בשני. את האמת שאני לא הטיפוס הקיצ'י, אבל באמת הרגשתי אלמנט חזק של משפחתיות.
אין מצב שאני מפספס את שנה הבאה :)

בתור סטודנט באר שבעי לשעבר ותל אביבי בהווה,אין לכם סיבה לריב-מבחינתי להגיע רחוק (ויש יותר רחוק מזה,פה בסך הכל היה צריך לנסוע 120 ק"מ ) זה משהו שמוציא אותי מהבועה ועושה לי ריסט בראש.מי שנוסע לאשראם במדבר,ייסע הרבה יותר...
לגבי התחבורה-נכון שקשה להגיע בתחבורה ציבורית,אבל מבירור שעשיתי ,ניתן היה להשיג רכב שכור ליומיים ב-260 ש"ח (שישבת),והדלק ,מה לעשות יקר בארץ.אני לקחתי אנשים בטרמפ וכל אחד שילם בערך חמישים לצד עבור השתתפות בדלק. היו אנשים שהתארגנו עצמאית ושכרו הסעה מאורגנת,גם לאנשים שהם לא מכירים -מה שנקרא לקחת אחריות ולא לצפות שהמפיקים של הארוע יעשו הכל בשבילך.
אם יש על מה להתלונן זה על השרותים/מקלחות עם התור הענק וה"עיצוב המינימליסטי"
...

ההסעות מירושלים אורגנו באופן עצמאי עד כמה שידוע לי. גם ה״תל אביבים״ יכלו לארגן מיניבוס כזה ולהתחלק בהוצאות ואז כולם היו מאושרים :)

לא הפסיקו לקלל, כאילו אין מחר.
לא כדאי שאנשים ינסו להתבגר ולתקשר בדרך יותר בוגרת,
אני יכול להבין את הפסיכולוגיה שמאחורי, עצם הקללות, מסמנות מרידה במוסכמות של התקשרות בין אנשים והרצון של הסולן להראות שהוא מוביל את המרד ,
אבל, הגישה הזו למרוד במוסכמות גם עם הם הכי נכונות בעולם, לקלל, לא להתגייס וכו,
בטוח יש דרכים יותר יצירתיות למשוך קהל כמו פשוט לנגן מוסיקה טובה בלי כל הקישוטים מסביב.
אם אתה באמת טוב, אתה לא צריך תחפושות, אתה הבנת את זה מר קואמי דה לה פוקס, אגב היו עוד כמה כאלו..

זה מה שקורה. תל אביב - מצפה גבולות זה שעה וחצי על הוייז.. היתה בפייסבוק את האופציה למצוא טרמפ לשם.
מעבר לשטות הזאת זה נשמע כמו מישהי שזה הפסטיבל הראשון בחייה.
מזל טוב

נשלח מהסלולארי שלי

נראה לי שפיספסתם את ההופעה הכי טובה שם...

זה שלקח ארבע שעות להגיע זה פאשלה של הבחורה, אפשר לסיים את זה בשעתיים וחצי ושני אוטובוסיםץ
לי, דרך אגב, לקח ארבע וחצי שעות להגיע לצד השני של הארץ, לא מתלונן על כל רגע בנסיעה של סיכומים עם החברים.

בישראל במקום לבכות. כשאנחנו היינו יוצאים לפסטיבלים בארץ ובעולם הפסטיבל התחיל כבר בדרכים ובקושי (הכייפי) להגיע אליו - זה חלק מהחוויה מפונקים

כי האינדי שמינדי בארץ

אני מבין שחלק מהלהקות עושות את זה כדי להצליח "גם" בחו"ל... כאילו ההצלחה שלהם בארץ היא דבר שבשגרה.

 

אבל חלק גדול מהאמנים ששרים באנגלית, עושים זאת כדי "להתחמק" מהשפה העברית, בה כל ילד יכול להבחין בטקסט נחות ונמוך.

 

כי כששרים באנגלית, יושבי הארץ הזאת פחות קולטים על מה מדבר השיר, וכך אפשר לחבר טקסט נמוך ומביך, מבלי לתת עליו דין וחשבון.

 

אז, כשאני ההיתי באינדינגב בשנה שעברה, זה כל כך הפריע לי, עד שלא באתי לזה של השנה - על פי תגובת "הבילויים", כנראה שעשיתי בשכל.

 

 

ההפקה אולי נשמעת קצת מושפעת, אבל לא באופן יוצא דופן משאר אמני הפסטיבל, ובטח לא משהו ששמענו עושה פריצה בארצנו הקטנה. מה שכן השירים שלהם פשוט יפים (בשונה ממספר אמנים אחרים שנחשפתי אליהם).

שום תזכורת? לדדעתי הכתב היה עסוק בהופעה אחרת... הפסד שלו!

חבורת וירטואוזים ! אלקטריק זו הפתיעו שנה שעברה והביאו בראש השנה וטטרן לא פחות ממצוינים !

מזל שלאינדינגב באו רק אנשים מפרגנים.

חוץ מאולי הקשקושים על הערבות ההדדית וכו' -- את זה אני מזהה -- באמת היתה שם אווירה היפית כיפית כזאת

כמובן שרק בבמת הפיל(המחתרתית) היו ההופעות הטובות(the great machine,OX4,ויתרתי)
אבל יותר מהכל הפסטיבל הזה הפיח בי תקווה , כשועל קרבות וותיק בסצנת הטראנס המקולקלת הרגשתי באמת כמו "בומבמל" בן 17 בוודסטוק עם אנשים שהייתי רוצה שיהיו שכנים שלי אחד ,אחד.
התור למקלחות היה מעולה בזכות הנוף,את השירותים ניקו כל הזמן והכל היה אחלה.
מחכה בקוצר רוח לשנה הבאה!

אני נשארתי עם דניאל זמיר והגרסה המרוממת ל "בצהריי היום" . נדמה לי שהאנגלית ,הדיסונאנסים המרובים , המחסור בהרמוניות מענגות ,התחושה של סצינה תל אביבית שלמה ושופונית ומעט מדי פריפריה פשוטה אוטנטית ומרגשת ליוותה אותי בסוף פסטיבל נוסף. יכול להיות שזה התנאי היחיד להפקת פסטיבל עם 4000 איש בישראל, שתומכים באותם הרכבים שסגרו את הליין אפ כבר הרבה הרבה לפני... מהעבר השני אני מפרגן למי שטרח עמל והפיק את האירוע שהתנהל בצורה חלקה מלאה בפרגון הדדי של משתתפיו. מקווה שבשנה הבאה נשמע את יתר הקולות שיש למדינה הזאת להציע , מהדרום ומהצפון, וכן גם אני אוהב את זה יותר בעברית , ואני מסכים שיש בזה אתגר יותר גדול :)

איך אפשר לא להזכיר אותו בכתבה הזו??? אולי הוא לא מספיק קשור לעולם ההיפסטרים שלכם אבל זו היתה ההופעה הכי מעניינת בפסטיבל הזה. הופעה שבאמת הוכיחה שיש פה גל חדש של יוצרים חדשניים ומרעננים.

ניראה לי שלהתחיל לסקר אירוע מוזיקה (נפלא שכזה) ב" התחיל בתשישות שנבעה מהקושי הרב הקיים בהגעה לאתר הפסטיבל" זה קצת לסטות מהמטרה ולבעוט לכל הנהנים ויוצרי הפסטיבל בראש. העיקר הוא המוזיקה, והמקום ליצירה חדשה וקבלה. לא זכור לי שאי פעם איכות אירוע נקבע לפי דרכי הגעה. או לפחות אין צורך לתת לעניין נפח כה רב. הרבה שליליות יש פה, וזה הפוך לגמרי מהאנרגיות שהיו בפסטיבל... הארגון היה מעולה, מחירים הוגנים בדוכני האוכל והשתייה ואפילו היו כמה כוכבים נופלים :)

וסתם תזכורת, יש אנשים שצריכים לעבור את התשישות הזו באופן קבוע, אז זה לא המקום והזמן לדון בזה...