שני גברים מתגרשים, את מי הם אמורים להפלות לרעה???

אני חייב לומר שהתגובות פה והאנשים פה הם גועל נפש... שום דבר חוץ משנאת חינם שגורמים לי רק יאוש מהמדינה הזאת ומהעם הזה. פעם עוד חשבתי שזאת מדינה מתקדמת אבל אני מתחיל לחשוב שאין לי ממש עתיד פה, אני רוצה לחשוב שיש לי זכויות ולמדינה הזאת אכפת ממני אבל בעצם היא משתינה בקשת עלי ועל שאר הקהילה ההומו-לסבית, ולצערי אם האנשים בתגובות פה היו מנהלים את המדינה הזאת כבר מזמן היו תולים אותי כמו במדינות ערב הפרימיטיביות, שאנחנו הופכים להיות יותר ויותר כמוהם מיום ליום. פשוט גועל נפש של אנשים.

אם אשה נשואה תתגרש בבית דין אזרחי מבלי לקבל גט, היא לא תוכל להנשא שוב בנישואים דתיים (שהם היחידים האפשריים בארץ), ואם תרצה להנשא שוב, היא תצטרך לעזוב את גבולות הארץ כדי לעשות זאת.

אז מה הטעם...?

אחרת למה ההומואים כל כך מפחידים אותם?

בעצם, הגיע הזמן לנתק סופית את הדת מהמדינה!!!!!!

החרדים טפילים שכופים ומאמללים את הציבור

שזה גם צעד בכיוון השוויון אבל אתה משום מה מתנגד לכך.

 

 

צריך רק שכל ישר ולהיכנס למאה ה 21.

כולי פליאה על הכותב שאינו יודע שגם בחו"ל יהודים אינם יכולים להסתפק בגירושים אזרחיים, גם אם נישאו רק בנישואים אזרחיים. יהודיה שהתגרשה מבעלה היהודי שלא באמצעות גט רבני נשארת לפי ההלכה "אשת איש". משמעות הקביעה הזאת היא שאם תנשא בשנית ילדיה מבן זוגה החדש יחשבו "ממזרים" ולא יוכלו להתחתן עם "ישראל", יהודי שאינו ממזר, עד דור עשירי. הסנקציה הנוראה הזאת נועדה להרתיע נשים מניאוף והיא טרגית במיוחד לנשים שננטשו על ידי הבעל והפכו לעגונות או למסורבות גט. ילדיו של גבר מסורב גט הם יהודים כשרים. ילדיה של עגונה או מסורבת גט ממזרים.
לפסק הדין של שופט בית הדין לענייני משפחה אין שום השלכה על הרבנות. שם שולטת רק ההלכה. גם אם יונהגו בישראל נישואים אזרחיים, וזה כנראה לא יקרה, עדיין כדי להבטיח שהילדים יוכלו בבוא היום להתחתן עם "יהודי כשר" בטכס דתי יהיה צורך בגירושים ברבנות.

דת היא דבר חשוב מאוד וטוב שיש אותה.

לפני המוות, מחלות, אסונות, כולנו מאמינים!
אני אטאיסטית לגמרי, עם הייתי מאמינה היו לי חיים קלים בהרבה

כיון שאין תוקף דתי לנישואיהם דינם כדין חוזה אזרחי שניתן לבטלו באמצעות הסכמה בלבד.
נישואין בין גבר ואשה אינם מחייבים רישום ברבנות ותקפותם הדתית מתקיימת מעצם המימוש, הטבעת והעדים. לכן בכל מקרה יחויבו בגירושים דתיים, מפני שזה החוק התקף בישראל, שגם בית משפט אנרכיסטי ופורק עול אינו יכול לשנות.

הדלת האחורית והבלתי דמוקרטית היא רעה חולה שמבישה את מחזיקיה.
רוצה לשנות את החיים במדינה, עשה זאת באמצעות נבחרים וחקיקה בכנסת.
מחטפים פסיקתיים הם פשיסטים.

המשטר בישראל הוא מישטר דמוקרטי,המדינה היהודית,מדינת ישראל שהתכוונה להיות מונהגת ע'י דמוקרטיה מהותית,ליברלית שבמיסמך המכונן שלה-מגילת העצמאות-הבטיחה חופש דת וחופש דת הוא גם חופש מהדת.לא ניתן להאחיד ולהטיל משמעת על הזירה הצבורית הישראלית רבת הפנים.איש עוד לא הצליח לרדד ציבור פלורליסטי לתוך תבנית אורתודוקסית מדינות טוטליטריות, שניסו זאת במאה העשרים, כשלו בזו אחר זו לאחר שהקיזו דם רב. מדינת ישראל היא מדינה ריבונית מוכרת על ידי אומות העולם, מדינה שהיהודים הם רוב אזרחיה,עברית היא השפה השלטת בה, ימי השבתון,החג והמועד הם עיבריים ומקצב החיים נקבע על פיהם:מדינה שבה היהודים הם המחוקק(ברובו הגדול) והממשלה ומערכת המשפט ומלא הארץ כבודם.בכך המדינה מאופיינת בערכים יהודים אך המדינה לא מקיימת את אחד העקרונות החשובים ביותר למישטר דמוקרטי והוא עיקרון השוויון, .בחוק יסוד"כבוד האדם וחרותו" מ 1992 אין סעיף שמבטיח שוויון זכויות,למרות שכן התכוונו להכניסו אך הסעיף הוסר בעקבות מחאתם של ח'כים דתיים כדי שנשים לא תדרושנה שוויון בפני בתי דין רבניים,וייתכן שהסיבה העקיפה היא במניעת ששוויון זכויות למיעוטים שאינם מצייתים לדוקטרינה הרבנית האורתודוקסית. הויכוח אכן נסוב על ההתנגשות של מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית הקביעה"היהודית" לצד "דמוקרטית" באה להדגיש את ההפרדה,את האפרטהייד בין האורתדוקסיה השלטת בארץ ולבין היתר.כך הוסיפו עוצמה,כוח והשפעה ליהדות האורתודוקסית השמרנית והנעולה,בניגוד לרצונם של רוב אזרחיה ובכך גם לקפח את זכויותיהם של מיעוטים ונשים. בישראל אדם,איש או אישה,אינו יכול להשתחרר עצמו מכפיפות לשיפוט הדתי (כפי שהיה בימי הטורקים והבריטים)גם אם הוא אתאיסט.ובכך הפכה ישראל לעדה דתית סגורה הנתונה לשיפוט דיינים בכל הנוגע למעמד אישי ואף יותר מכך.דיינים הזרים לאורחות חייהם של רוב אזרחי המדינה,למהותה של הדמוקרטיה ועקרונות שוויון הזכויות לנשים ולמיעוטים . בקווי היסוד של הממשלה הנבחרת הראשונה,שאושרו בכנסת הראשונה ב 11-3-1949,אשר בה כיהנו נציגי כל ארבע המפלגות הדתיות וראש "אגודת ישראל" הרב יצחק מאיר לוין שימש בה כשר הסעד נכתבו,בפרק שכותרתו "חירות שוויון ודמוקרטיה"הדברים האלה: "בחוק שיבסס את המישטר הדמוקרטי ורפובליקני במדינת ישראל,יובטח שוויון גמור של זכויות וחובות לכל אזרחיה בלי הבדל דת,גזע ולאום.יובטח חופש של דת,מצפון,לשון,חינוך ותרבות,שוויון זכויות מלא של האישה-שוויון בזכויות ובחובות בחיי המדינה ,החברה והמשק ובכל מערכת החוקים..,המדינה תספק את צרכי הדת הציבוריים של תושביה,אבל תמנע עצמה מענייני דת.שבת ומועדי ישראל יהיו ימי מנוחה הקבועים במדינת ישראל.אלו שאינם יהודים תישמר להם זכות ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם". עד כאן ההבטחה המאששת את האמור במיסמך המכונן של המדינה "בהכרזת העצמאות" המציאות היא משחוקק חוק בתי דין רבניים(נישואין וגירושין),אין אזרחי ישראל חופשיים מכפיפות למשפט הדתי.החוק הניבזי הזה,השולל ממיעוטים את מעמדם בכל הנוגע למעמד אישי,ושולל מעמד שווה לאישה מקרין גם על חוקים נוספים. בשל כך ב"חוק יסוד כבוד האדם וחרותו"שנחקק ב 1992 אין סעיף שמבטיח שוויון ,החוק הקליריקלי מ 1953 נחקק כדי שמפא'י תוכל לקיים קואליציה עם המפד'ל,מאחר שפסלה לשותפות מפלגות ליגטימיות אחרות. שינוי זה מקורו בחקיקה ובנהלים שהפכו את המדינה מדמוקרטיה לאתנוקרטיה,כלומר למדינה שהחוק בה מעניק זכויות יתר למי ששייך לעדה היהודית,ולא עוד אלא עפ'י הקריטוריונים וההגדרה המחמירה של האותודוקסיה השלטת בישראל מכוח החוקהנה מצאנו אפוא כי מכוח סמכות שהעניק המחוקק הדמוקרטי לאורתודוקסים ומכוח ההחלטות ממשלת ישראל והסכמים קואליציונים מדינת ישראל הפרה את הבטחתה,נימצא כי בישראל הריבונית, שבמיסמך המכונן -מגילת העצמאות -הבטיחה שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה בלא אפליה מטעמי מוצא ,גזע ומין ,יש אפליה מעוגנת בחוק.

כל יהודי ויהודיה חייבים לקבל הכשר מהרבנות בכל הקשור למעמד אישי: נשואים,גירושים,רישומי לידה,רווקות,קבורה ואימוץ ולא עוד,אלא שמדובר רק ברבנות האורתודקסית השולטת בכיפה ושאימצה את הכלל "חדש אסור מן התורה"(אף שהפסוק שייך לאיסור השימוש בקציר חדש של העומר).נימצא שלצורך שמירה על טוהרת העם אימץ המחוקק הישראלי את שיטת המימשל האמפריאלי-עותמאני:חלוקת האוכלוסין לעדות דתיות(בישראל יש שניים עשרה כאלה).עדה-עדה לפי דתה ומנהגיה נתונה למרות הממסד הדתי שלה,מלידה ועד פטירה ועד בכלל,בכל הנוגע למעמד אישי.אך אף שאצל העותומאנים הייתה השייכות הדתית בבחינת מחווה שאיפשרה לעדות לקיים את מנהגיהן(כך הכתיר הסולטאן את הרב הראשי הראשל"צ כראש העדה היהודית),יכלו כל יחיד או קבוצה או מפלגה לפרוש מן "העדה המוכרת" ומתחום השיפוט של הממסד הרבני ולפנות לביהמ"ש אזרחי.בישראל החל משנת 1953 הכול סגור ונעול.אזרח אתאיסאט או סתם אחד שאיננו רוצה בתכתיבי הדוקטורינה הרבנית לא יכול לפרוש מתחום השיפוט הרבני,אלא אם כן ימיר את דתו לדת אחרת בהתאם לחוק ההמרה המנדטורי מ 1927 והרי זה לעבור מן הפח אל הפחת.מכל הסיפור הזה עולה היטב ריח הגטו ואי הבנת הריסון שרשויות השלטון במדינה דמוקרטית חייבות בו.חוסר הניסיון בניהול מדינה מודרנית והיעדר חוקה-שתהיה בבחינת קוד ברור הקובע את תחום השררה ושוויון הזכויות הן הובילו את מדינת ישראל ממדינה שהתיימרה להיות דמוקרטית לאתנוקרטית.באיזו דמוקרטיה מתהדרת ישראל?! זו דמוקרטיה פגומה שמונעת מנשים ומיעוטים להשיג שוויון ומתייחסת אליהם כמו משטר ה'מולא' העותמאני.מדינת ישראל,למרות הצהרותיה על היותה דמוקרטיה,אימצה אמנם את הכללים האינסטרומנטליים של חברה דמוקרטית:מפלגות,בחירות,חלוקה לרשויות שלטון וכדומה,אך היא רחוקה ת"ק על ת"ק פרסה מדמוקרטיה מהותית.אין לה חוקה אין לה מגילת זכויות האדם,בחוק יסוד: "כבוד האדם וחרותו" נזרק סעיף השוויון כדי למנוע מתן זכויות שוות לנשים למיעוטים,יש בה כפייה דתית,יש חוקי אזרחות שונים ליהודים ולשאינם יהודים והרשימה ארוכה ארוכה, כולל הצורך לעבור אקט דתי פולחני של לידה מחדש,היינו גיור,לצורך קבלת זכויות אזרחיות.דוד בן גוריון,האחראי במידה לא מבוטלת לכך שעם הקמת המדינה לא חוקקה האסיפה המכוננת חוקה לישראל,נהג בכל זאת, בכל עת,להזכיר לראשי המפלגות הדתיות,לעסקניהן ולרבניהן,ש"זו מדינת חוק ולא מדינת הלכה".למרות ששים השנים שעברו ולמרות כל הישגינו, לנוכח המציאות הקשה קיימת התקווה לעתיד, מלווה בחיל וברעדה ובאימת ההתפרקות מערכים, התנערות מהעקרונות הנטועים ב"הכרזת העצמאות" -זו שהצהירה והבטיחה כי ישראל "תהיה מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל",וכי "תבטיח שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה,בלי הבדל דת, גזע ומין". הצידוק לקיומו של השלטון הדמוקרטי הוא בכך שהוא נקבע על ידי רוב הבוחרים בבחירות הוגנות העיקרון המבסס את השלטון הדמוקרטי על הכרעת הרוב הוא גם זה הנותן זכויות למיעוט,ההגנה על זכויות המיעוט,פירושה גם מניעת ''עריצות הרוב''.למיעוטים ניתנת בדמוקרטיה הגנה, החוק נותן למיעוט זכויות אזרח:זכות להתארגן ולבטא את עמדותיו ולהיות אזרחים שווי זכויות.אי אפשר להמשיך לצדד בחוק ארכאי ובכך להמשיך בדיכוי החברתי,המחשבתי והממסדי שמנסות קבוצות חשוכות ונבערות לומר לאחרים איך לחיות ולאפלותם הזכות להורות ומשפחה הינה אחת היסודות המרכזיים של זכויות האדם.לטעמי,לציבור אין זכות להחליט מהו תא משפחתי ראוי ובוודאי שלא להגבילו ולהערים קשיים,די אם נזכור איך בעבר בארה''ב פסלו נישואים בין לבנים לשחורים גם אז הלכו למשעל עם,במדינת אלבמה נידחה משאל-העם בסוגיה זו עד שנת 2000,בדרום קרוליינה לא הוסר החוק הרישמי עד 1999,כמובן שאי-אפשר שלא להתייחס לאפליה כלפי יהודים,שהרי חוקי נירנברג בעת עליית הנאציזים בגרמניה התייחסו לכך במופרש בחוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני.החוק אסר על נישואים בין יהודים לבין גרמנים,ואף ביטל נישואים קיימים.המושג משפחה גמיש ולא בהכרח בנוי מאבא אמא שני ילדים וכלב,``משפחה``כמושג חברתי גם בנוי מאחרים כמו אבות או אמאות חד-הוריים,והורים בעלי לאום לא זהה וגם משפחות חד-מניות.ואין המדינה,באף אחד מהמקרים,לשלול את זכויותיהם.השאלה האם להתחתן ועם מי, ומה עצם ההגדרה של משפחה,ואיך לבטא אינטמיות מינית ועם מי,והאם וכיצד להקים משפחה אלה סוגיות בסיסיות של חירות הפרט,ששמרנים מנסים ביד גסה מחוסרת רסן לצדד באפליה ורומסים את אחד העקרונות החשובים ביותר של מדינה דמוקרטית,עיקרון השוויון,שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת,גזע,צבע,מין ונטיה מינית.

מסכים עם כל מה שנאמר בכתבה. וגם נהנה לקרוא תגובות של אנשים לא מפותחים בטוקבקים.

תלמיד לשעבר ומעריץ של צבי טריגר :).

חופש נתון לכל על פי בחירתו.
מי שצריך הכרה, לעולם לא ידע חופש מהו!

סביר להניח שההומואים יתחתנו ,יתגרשו, יגדלו ילדים עם 2 אבות או 2 אמאות...עוד סביר שלבסוף ,לפחות במדינות המערב, יעברו בשקט ובשתיקה על הבעיות הסבוכות שיבואו מההכרה בגנטיקת הנולדים לזוגות הומואים.הקרב על שימור התא המשפחתי הבראשיתי דומה יותר ויותר לקרב מאסף,מלחמה מאוחרת.אך על האנשים הדוחפים ל`נישואין` אלו ,לדעת שהחברה צריכה לשנות את החוקים עצמם.לפרק את חוקי הנישואין אשר נולדו מטבע הדברים לאשה ואיש כדי להמשיך את הדורות.הדתות ,כולן, רק קדשו והקדישו את הצו הטבעי של פרו ורבו.הן רק שמו מסגרת חוקתית/דתית כדי למנוע גילוי עריות ויחסים עם קרובים מדי ,על מנת לא להביא תינוקות חולים. מעניין ,אפילו במצרים ,בתקופות שונות, פרעונים התחתנו עם חצי אחות אך מנעו מהעם לעשות זאת. הנישואים אשר באו כדי להכשיר תא משפחתי בו זכר ונקבה מולידים את הדור הבא והוא לא הומופרנטילי אלא דווקא קוטבי,צריך לשנותו אם רוצים נישואין לכל.דבר אחד אסור לשכוח חברה בנויה מתאים משפחתים והיא תעבור שינוים אשר ,באמת, אף אחד לא מכיר אם נשנה את צביון אותם תאים.לכשעצמי אמשיך להאמין שיש סיבות עמוקות להתנגד לנשואי הומוסכסואלים.