כיועצת בית הספר אנו נתקלים מידי יום ביומו בחרם,השפלות ,והצקות מצד ילדי בית הספר,כיועצת חינוכית בבית הספר כבר בתחילת השנה הקמנו תוכנית מנע,שיחות עם הילדים,משחקי תפקידים בדרמה,לפני כשבועיים הזמנו לבית הספר הצגה מצויינת הנקראת: "מלכת הכיתה" עם השחנית עינת חרוש.

ההצגה הוצגה בפני שכבות ב'-ד'.

הצגה קשה ונוגעת על ילדה דחויה. הילדים נדרשו בסוף ההצגה לשתף (במידה ורצו)על תחושותיהם בזמן ההצגה ובעקבות כך נערך דיון (סוער יש לומר) בין תלמידי הכיתות,אנחנו כצוות החינוכי המשכנו לעבוד ועוד נמשיך על הנושא הטעון.

ההצגה איפשרה לנו לפתוח את הנושא ולגעת המקומות הרגישים,

לצערינו אין פתרונות קסם ולפנינו עוד עבודה מרובה.

אתם ההורים,תשוחחו עם ילדיכם,תהיו קשובים ואמפטיים.ותהיו פתוחים לשמוע גם דברים שלא מוצאים חן בעיניכם.לפעמים צריך לדעת רק להקשיב!

מי לא רוצה שלילד שלו יהיו הרבה חברים ויהיה מקובל?

מילה של אמא

www.mamysword71.wordpress.com

חשוב מהכל שלמורה הנושא יהיה חשוב מאד! עליה להיות עם יד על הדופק ולא לסמוך על הנעשה בגלוי. בנות מומחיות בסיכסוכים ועושות זאת עם פרצוף של מלאך. מיום הלימודים הראשון על המורה להדגיש שאינה מסכימה שבכיתה יהיה מישהו שרע לו בבית הספר. יש להקדיש לכך שיחות ודיונים. יש לתת אפשרות לילדים לידע את המורה בכתב, כדי לא להקרא מלשין.יש לטפל ב"מלכה" או במכשפה אחרת במלוא החומרה. לשתף את הילדים בחשיבות האקלים הכיתתי והשפעתו על חיי היום יום וההישגים הלימודיים. אפשר לתלות סיסמא באותיות גדולות "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם" ולהוכיח לילדים שזה אכן חשוב למורה ולא מן השפה ולחוץ. מנסיון בעבודתי כמורה, אפשר לשנות הרבה, בתנאי שבאמת מרגישים ומדגישים את חשיבות הנושא.

חייבים לקצר את שע' העב' ולשהות יותר עם הילדים , להעניק להם יטחון וכלים להבדיל בין טוב לרע

חייבים להחזיר את המשפחה למרכז על מנת שיגדל דור מויין ולא מזויין