אז איפוא הן בבחורות ההן, דור של נפילים......... חבל שהדור הצעיר לא הולך בעקבותיהן.

עם כל הכבוד לבחורות האמיצות, כדאי לזכור שבקרבות לטרון למשל נהרגו כמאתיים ישראלים ורק שלוש ישראליות. שתיים מהן היו אלחוטניות ואחת חובשת.

 

קצת פרופורציה, רבותי.

האשה הזאת אומרת : העליה על הקרקע והקמת הקיבוץ הוא הדבר החשוב בחייה .

זאת אמת שנשים צריכות להפנים ולהסיק ממנה מסקנות .

מבחינת לאומית היתה השליחות של הצנחנים באירופה כישלון גמור. הבריטים דווקא חשבו אחרת משום שמטרתם העקרית היתה להקשות לבלבל ולגרום לגרמנים להשקיע משאבים במציאת המרגלים. אותו הדבר לגבי שליחות הכ"ג!

פלמ"ח מן השורה והשתתפה [כחובשת] בפעולת ליל-הגשרים , בגשרי אכזיב ושם אף נפצעה.

היום להיות קיבוצניק או שמאלן נחשב למילת גנאי.
וכל הזכויות שמורות לממשלות הימין לדורותיהן שהצליחו לעוות ולשכתב את ההיסטוריה ולמחוק מעל דפי מורשת עם ישראל את חלקם ואת תרומתם של אלה למפעל הציוני ולהקמת מדינת ישראל.

that's how we keep our history , memories and heroes ??????????shame........

לעמוד להצדיע ולהזיל דמעה !

לא חשבתי על זה אף פעם

בתקופה כזאת כולן נתנו כתף (חוץ מהחרדיות כמובן).

הגיע הזמן שהנוער ילמד מי בנה את המדינה מי לחם בעדה מי הקים אותה.

הקיבוצים של אז היוו את חוד החניתגנה על גבולות המדינה אותם קיבוצים שהיו לצנינים בעיני בגין והאשים אותם כאילו הם העשירים על חשבון עירות הפיתוח הם עם הבריכןת וכו'

עד היום הימין אוהב לשנוא את הקיבוצים.

הם צריכים לנשק את הידיים והרגליים של הקיבוצניקים של אז שבזכותם יש להם היום מדינה ואת החופש לדבר כמה שקרים שבא להם.

לפי התיאור והתמונה- אישה אמיצה, מובילה, מדהימה ויפיפיה.

לא ממש ברור מה מצבן הנוכחי של הנשים המדהימות

המוזכרות בכתבה ומספרות את המורשת של ארץ ישראל לנערה איכותית וסקרנית מבית טוב כמו זו שראיינה את שוריקה , או לכתב של YNET. .

אני מאוד מקווה שהיום, בהגיען לגיל גבורות, הו זוכות לחיים בכבוד,  לבריאות ושיבה טובה.

מכל הכתבות שקראתי בעת האחרונה, רק זו עשתה לי קצת טוב על הלב .

תודה לילדה בת ה-12 ולכן בנות אמיצות , על שנות שרותכן בהקמת המדינה

۩*)☼(*۩

כחלק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו חשבתי שממש חסר לנו כל אותן ספורים על נשים מדהימות שלא הגיעו לקדמת הבמה ההיסטורית. לכבודן כתבתי הגדה של פסח שכל כולה ספורי ם על נשים מדהימות. סיפוריהן משלימים את הספור ההיסטורי של עמנו. להגדה קוראים: "והגדת לבתך".