קראתי את אנשי פינות של אסתי ג. חיים ומאד ממליץ. כתיבה סוחפת, מרגשת, רגישה עם אבחנות מרשימות על עולמם הרגשי של ילדים והוריהם החיים זה בתוך זה בעתות מצוקה.
סיימתי את קריאתו אמש ועדיין תחת השפעתו. כתוב בשפה פשוטה לכאורה, אבל מדייקת עד לאחרון הנימים, מכמיר לב וחזק. ההיא מתארת את חיי הדור הראשון והשני, כפי שלא תוארו עדיין בספרות. תודה.