בכל מקרה תודה על הרעיון.

נשלח מהסלולארי שלי

כשעוד לא היו ישובים ולא כבישים - רק נגב
ובמדבר, כמובן אין שילוט
חורף - קצת גשם מטפטף וערפל
אז למעשה לא רואים את הנוף
נקודת מוצא למסע למצדה של תנועת נוער
ילד קטן אבל חזק מאד עם חגור וציוד
מצוין שנקנה בפרוטות מדמי כיס צנועים
משוק הפשפשים כולל שתי מימיות
ותיק מפות עם מפה 1:100000
סוחב משקל יותר מחצי משקל הגוף
אז לא בטוח שהיה מקום למצפון
אבל מצפן פריזמטי דווקא היה
מובילים מדריכים עם רובים ומכשיר קשר
בהשאלה מסיירת
מילא, הילד כבר יודע מניסיון עוד
מהרבה מלפני גיל חמש, שאפילו
לאימא או לאלוהים לפעמים אסור להאמין
ולכן למרות הערפל בודק את התאמת
המסלול למפה ולמצפן ומסמן עם עפרון
צ'יינהגרף על הפרספקס של תיק המפות
ששומר על המפה מהגשם המטפטף
הטיול או מסע ממשיך אבל לוקח המון
זמן להגיע למטרה של סוף היום הראשון
וכך זה ממשיך אבל חוויה מעניינת
ממלאים בדרך את המימיות מבורות מים
אחרי שמסננים דרך מטפחת את הראשנים
והגללים. כבר אין גשם ואין ערפל ויש נוף מרשים
מגיעים למצדה שבזמנו עוד לא נחפרה
ועולים מהצד הקל - הסוללה - לא דרך
שביל הנחש. יופי של נוף ורואים את המסגרות
של מחנות הרומאים. במאגר המים יש
כתובת גרפיטי שמרשמה ע"י אנשים
שנהרגו כמה שנים קודם בתאונת רימון יד
הטיול ומסע נמשך. יורדים לנחל צאלים
דרך "מעלה" לא זוכר מה שמו.
בלילה האחרון למסע מסביב למדורה
מספר לנו המוביל הראשי - איש סיירת
ובוגר תנועת הנוער על הגאוגרפיה
והגאולוגיה של האזור, על ההיסטוריה
ועל הצמחייה ובעלי החיים.
יש שאלות? הוא מסכם

כן, עונה ילד חוצפן בן עשר, בלי מצפון
אבל עם מצפן.

ביום הראשון, למה עשינו סיבוב מיותר
של 14 ק"מ?

כי עשיתי טעות - באה התשובה.

תיוק בזיכרון: לאיש הזה אולי מותר
לי להאמין יותר מאשר לאימא.

עיר שפוסעת בשביל הזהב עם שפע של שגשוג והצלחה...
ובראשה מי שעומדת היא לא אחרת מראש העיר פלוסקוב שנותנת את נשמתה להובלת העיר וזאת בהצלחה רבה,
כל שנותר הוא לאחל לכולם חג אביב שמח ופורח כמו ערד

נשלח מהסלולארי שלי

אתם מצחיקים.
הדבר היפה בנחל כידוד זו מערת כידוד - המערה הקארסטית השלישית באורכה בישראל.
דורש טיפוס ובדיקה של מצב העטלפים - אבל החוויה מדהימה.
ותשאירו נקי.

המלצה - להתחיל בתצפית המלונות הנטושים מזרחה עד ים המלח דרך נחל רחף עם סנפלינג או בלי אם עוקפים מדרום