מה עם תבשיל ארטישוק עם בשר..............?

בכל הזדמנות שמתאפשרת.
אצלנו מוסיפים לתחמיץ מלפפון כבוש במלח, קצוץ דקיק וחלק מהתמלחת שלו. מוסיף המון, כמו הלימון.
אבל אחרי שקראתי את "סיניית הארטישוק" הנפלאה של אורי שביט למדתי שיש לעניין המצוץ לעיל חלופות לא פחות טובות.
אגב, אפשר לשלב בין שני המתכונים ולהנות מכל העולמות (כי בסינייה זה רק הלבבות התמימים), כולל מציצה בריאה...

להרתיח מים בסיר ולשים קצת מלח.

 

או מקסימום לאכול כמו הדודים שלך מצרפת.

 

C'est tout!

קיץ 1968 היה קיץ חם מהרגיל ,החלטתי לשפר ציוני בגרויות,נרשמתי לתיכון "ברק" שהיה תיכון אקסטרני לכל הנפלים שלא סיימו תיכון. את שמעון במבי הכרתי בשיעור תנ'ך,התחברנו כאחים.שמעון היה בחור שהחן היה רחוק ממנו,הוא היה נמוך, פניו היו עגולים, ניצנים של זקן עיטרו את פרצופו ,משקפיים שחורים ישנים נחו על אפו,ראשו היה קירח לחלוטין.וקרחתו הייתה תמיד אדומה ולחה מזיעה,אולי מחוסר הביטחון שגרם לו להסמיק מכל דבר, ואולי מהשמש החמה שקפחה על ראשו.שמעון היה אלוף בשליפת פסוק מהתנ'ך על כל סיטואציה. חורף אחד גג ביתו הוצף,מים חדרו מהגג לחדרו.שמעון יצא עם פטיש קטן דפק על המרזב וצעק "ומשה הכה על סלע ויצאו ממנו מים" הפלא ופלא מים התחילו לזרום בשצף מהמרזב,שהיה סתום מכל מני לכלוכי הקיץ.שמעון היה גאון הכתיבה,אני הייתי גאון השמיעה,שומע ושוכח.הוא נטע בי ביטחון בכתיבתו.כמובן שנהגתי להעתיק ממנו את כל התשובות לשיעורי הבית שקיבלנו.במבחנים קיבלתי ציונים טובים אודות לו.לשמעון לא היה ניסיון עם המין השני,אני לעומתו ,הייתי שובב,וחוצפן לא קטן. מדי פעם יצא לי למזמז איזו תלמידה בכיתתי שהתלהבה ממני.עברתי עם שמעון חוויות ילדות מרתקות בתל אביב של פעם.את ליאורה שהייתה הכי מכוערת בכיתה הכרנו היטב.ליאורה הייתה מבוגרת מאיתנו בחמש שנים,בת יחידה להורים ניצולי שואה,מהפיצויים שקיבלו מגרמניה, קנו דירת גג גדולה ברחוב פינסקר בתל אביב.ליאורה הייתה בחורה בודדה,נמוכת קומה,שיער מדובלל עם קרחות קטנות,עיניה פוזלות ומוסתרות על ידי משקפיים בעלי זגוגית עבה.שפתיה עבות מאוד.אפה היה ארוך ורחב.שני שדיה היו ענקיים וכל חברי לכיתה פנטזו עליהם.החלטתי לנסות לדחוף את שמעון לכיוון ליאורה ואולי לגאול אותו מבתוליו.התחברנו עם ליאורה ונהגנו ללכת כשלישיה לכל מקום, למדנו ביחד,הכנו שיעורים אצלה בבית,לאט לאט התחלנו לחבב אותה. ויותר את שני שדיה העצומים.הוריה של ליאורה התמוגגו מנחת לראות את בתם צוחקת לומדת ויוצאת מהבית לבלות עם חברים.
ערב קיץ חם ,לאחר סיום הכנת שיעורי היסטוריה, ישבנו על גג הבית ושמענו את התקליט החדש של קליף ריצארד,בשעה שליאורה ההלכה להביא בקבוק סודה ומיץ פטל ממותק, אנו השקפנו לחלונות השכנים מחפשים בחורות מתפשטות.ליאורה חזרה עם הכיבוד ,ביקשתי ממנה להביא גם קצת קוניאק למצב רוח טוב, היא סירבה ואמרה שהיא לא נוגעת בבקבוקים של אביה.עשיתי פרצוף של נפגע ואמרתי לשמעון שאני הולך הביתה,שמעון לאות הזדהות אמר שהוא מצטרף אלי.ליאורה נחרדה שנשאיר אותה לבד,רצה והביאה את הבקבוק ומזגה לנו די בקמצנות.לקחתי את הבקבוק ומזגתי גם לה, קצת יותר ממה שהיא מזגה לנו.הרמנו כוסית לחיים ולהצלחה.לאחר ששתינו ליאורה נכנסה לאדישות מסוימת,התקרבתי אליה ואמרתי לה כמה שהיא מחרמנת אותי,ליאורה הסמיקה וציחקקה.שמעון מהבושה רצה לקבור את עצמו באדמה ואמר כהרגלו " כה אמר אדוני ויבושו אוייבי ישראל".שלחתי את ידי וחפנתי בחוצפה את שדה השמאלי,היא לא הגיבה.התקרבתי אל צווארה נתתי לה נשיקות קטנות וחמות,וברגע של שטות דחפתי את לשוני לאוזנה.ליאורה קפצה חיבקה אותי חזק,הבנתי שהיא מעוניינת שאמשיך.רמזתי לשמעון להיכנס לפעולה,החזקתי את שדה השמאלי וביקשתי משמעון להחזיק את שדה הימני.קרחתו של שמעון נצצה מזיעה קרה.שמעון שלח את ידו הרועדת לשדה הימני.ליאורה עטפה את שנינו בחיבוק כשני ילדיה הקטנים.אמרתי לשמעון לעשות את מה שאני עושה.שלפתי את שדה השמאלי ומצצתי את הפיטמה.ליאורה גנחה מהתרגשות ועונג.שמעון תפס ביטחון ושלף אף הוא את שדה הימני ומצץ את הפיטמה תוך שהוא מדקלם כהרגלו פסוק מהתנ'ך "שתה אדוני שדי לפניך אחר אשאב גם לגמליך " פרץ של צחוק קורע עלה מגרוני והבהיל את אימא של ליאורה לגג.חזרנו הביתה מלאי סיפוק. שמעון היום מכהן כמנכ"ל בחברת פיננסית .ובכל פעם שאנו נפגשים בבית האוכל של אלימלך היהודי ברחוב וולפסון בת"א ,אנו מרימים כוסית קולה עם פלח לימון וחתיכת דג מלוח, לזכר ימים שחלפו
את ליאורה לא ראינו מאז.חלק מהחברים אומרים שנישאה והיגרה לאמריקה, ולאחר גירושיה פתחה בנוואדה בית זונות קטן.
טוב עם שדיים ענקיים כאלו גם אני הייתי כובש את אמריקה ללא מלח וללא PTT

הנקודה היא שהארטישוקים בארץ מאוד גדולים וקשים. באיטליה למשל הארטישוקים הם קטנים ועדינים ומצויינים בבישול או טיגון ואפילו משומרים בחומץ ושמן זית. כנראה שמדובר בזן אחר, שלא קיים בארץ.

נשלח מהסלולארי שלי

בשניהם יש 90% זבל ...!!!!

۩*)☼(*۩

הספניולים (דוברי הלדינו, יוצאי תורכיה, יוון ובכלל הבלקנים) קוראים לזה חרשף בסיגנון ״מדיאס״. בכלל אפשר להכין הרבה ממולאים בסיגנון מדיאס אך אתרכז הפעם בחרשף. בוחרים חרשפים רחבים (״אירופאיים) כלומר שהתחתית או הלב רחב יותר מביתר הזהים. מכינים קערית מים עם שתי כפות מלח ומיץ לימון טרי ואפילו זורקים את הלימון הסחוט לתוך הקערה. זה בשביל ןמנוע השחרה של התחתיות בזמן העבודה. מנקים עם סכין חדה (סכין לחיצוך ירקות ואני אפילו נעזר במה שהשפים קוראים ״כף פריזיין״ להרחיק את ה-שערות״). מכינים שתיים שלוש תחתיות לסועד, נאמר 10-15. לכמות זו דרושים כ-400-500 גרם בשר כתף טחון. מקציפים 2-3 ביצים בקערית. טובלים את חתית החרשף בביצה ודוחסים הבשר לתוכה כך שמקבלים גבעונת קטנה (אסור שהבשר יהיה ״מחוק״). שוב טובלים בביצה ומגלגלים בתוך פירורי לחם מאיכות טובה (יש סוג יפני מצוין). מטגנים או בשמן עמוק ולאחר הזהבה קלה מאד! מוציאים ומניחי על נייר סופג. אפשרות אחרת(עדיפה לטעמי) בתוך SAUTEUSE שעם המכסה שלה יכולה ״ללכת״ לתנור בכמות קטנה של שמן מטגנים בזהירות מכל הצדדים, אך זה דורש מיומנות בידיים. לאיר הטיגון אין צורך לספןג השמן יען כי ישבו טעמים וזה השומן היחידי בתבשיל. מוסיפים מספר שיני שום פרוסים דק (כמה שיותר, יותר טוב!) ומכסים בעגבניות בשלות קלופות(לא חהתעצל!) אפשר להוסיף PULPA איטלקית (מצוינת!) ושתיים שלוש כפות רסק אגבניות תעשייתי. אפשר גם להסיף כף אבקת מרק עוף מאיכות טובה שהומסה בכשליש כוס מים. מכסים ומכניסים לתנור בטמפרטורה של 190-200 מעלות לכ-40 דקות, מורידים ל-150 ועוד לכ-40 דקות. כמובן שממליחים ומפלפלים לפי בטעם ויש גם שמוסיפים חצי כפית כורכומין, מצויין לטעמי, אך אם לא אוהבים, לא מוכרחים. מגישים עם אורז לבן מאודה. מה להדיד לך, נשמע הרבה עבודה, אבל אני חושב כי לסעודת הצדיקים בגן עדן מגישים להם חרשף בסיגנון מדיאס. נסי ותיווכחי. בהצלחה.

פסח,חג האביב, חלף ועוד מעט נחגוג את חג השבועות. בטרם המציאו את החממות והינדוס הירקות עונת האביב הייתה עונת הירקות המהוללה והיו מנצלים את שפע ההיצע לבשל ולכבוש. בכלל, לא היינו נרגעים מאזני המן וחיש מהר אימי עליה השלום הייתה מכינה את צינצנות הירקות לקראת חג הפסח. ך עדיין לא מאוחר. חרשפים ניתן לכבוש ביחד עם לימונים. זוג מן השמיים. מנקים כ-10-15 תחתיות של חרשפים ושומרים במים שהומלחו בתוספת מיץ לימון אחד לבל ישחירו. מקרצפים לימונים ויפים מן הדונג העוטף אותם. פורסים את הלימון לאורך ואח״כ פרוסות (חצאי עיגולים) לרוחב. פורסים את תחתיות החרשף לשמיניות ומכינים כמה שיני שום בלתי קלופים(אומר שנית בלתי קלופים!) ומתחיים לסדר בצינצנת רחבה. שכבה של לימון, זורים קמצוץ מלח גס ותבלין שקורים לו בערבית ״עאספאר״ ( יש בדרום תל אביב) או פשוט סומק. על זה שכבת שמיניות חרשך, מלח, ועאספאר. טוחבים שן אחת שום או שתיים וכך הלאה. כשהצינצנת מלאה מוסיפים מיץ מלימון אחד ובלימון הסחוט משתמשים ״לכבוש״ את התערובת, על ידי לחיצה קלה. לפני, מוסיפים 2-3 כפות שמן רגיל. דוחסים כאמור ומבריגים את המכסה. שמים את הצינצנת בקערית קטנה במקרה של נזילה ומתאפקים ולא פותחים לפני 3-4 שבועות. מעדן גן עדן.

באריזת קרטון של כ4 עד 5 ק"ג ניתן לרכוש ב20 ש"ח ישירות מהמשקים.

מלח כפול במתכון הראשון - 600 מ"ג נתרן לאדם - רק ממאכל 1 בארוחה אחת!
שפים, האם אתם מודעי על יותר מדי מלח לגוף האדם? האם אתם יודעים דבר או שניים על תזונה? האם יש לכם כל הבנה לגבי האזהרות לגבי כמויות מלח מודזמות?
מתכון 2, 500 מ"ג נתרן במאכל אחד - שוב מלח כפול - מטריף - לא בעולם של היום !
מתכונים שאינם מתאימים לעולם הרחב של היום...:

ענק ענק ענק