הורים  חינוך ילדים  אלי זהר-ניב
"אבל את אבא אני אוהבת יותר ממך"
אלי זוהר ניב
פורסם: 22.05.13, 08:48
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 34 תגובות ב-21 דיונים
1. כותבת נהדר. כל מילה נכונה ועוזרת. מנסיון...
נועה   (22.05.13)


נשלח מהסלולארי שלי
2. מאד שטחי
ענת   (23.05.13)
כתבה שטחית על נושא חשוב. עצות כלליות בלי לאמר בעצם כלום לעיתים חוזרות על עצמן לעיתים סותרות. (יש לבדוק לעומק או לחכות שזה יעבור???)
3. כתבה מעולה מעולה מעולה מעולה
הורה   (22.05.13)
כל מילה בול. תודה רבה.
4. גדילה היא תהליך
ענת   (23.05.13)
תהליך הגדילה הוא דנמי וכל הזמן אנחנו עדים לשינויים אצל הילדים. חשוב לא להפריע ולקבע התנהגויות. תגובה של עלבון מול ילד ש"אוהב" יותר הורה זה אחר יכולה לקבע את זה במקום לאפשר לזוז מזה בהמשך. חלק מזה שילד "אוהב" יותר הורה מסוים הוא חלק מתהליך טבעי של בנית הזהות של הילד. מהבחינה בתהליך האדפלי הילד אוהב את את אמא כי הוא בודק איך זה להיות גבר שאוהב אישה ובכך בודק את זהותו הגבריית. וגם תהיה תקופה שהוא יעדיף את אבא כי הוא בודק איך זה להיות אישה שאוהבת גבר. מעבר לתהליך הטבעי הזה , אם זה לא עובר שההורההפחות מועדף יבדוק אצלו למה אולי הוא צריך לשנות משהו ששני הצדדים ירוויחו ממנו
5. " לא אומרים את מי אוהבים יותר, כדי שאבא לא יעלב "
גם אבא שלי אהב ,   את אמא שלו....   (22.05.13)
לא מקנא באישתי, היא האם וזה נורמלי שאוהבים אותה יותר. 
6. כתוב מה לא להגיד. אז מה כן לענות לילד שמטיח בפניך משפט כזה?!
כתבה רדודה, כרגיל ,   הרבה מלל בלי עצות   (23.05.13)
7. מטופש ביותר להעלב מזה
אמא ל-4   (23.05.13)
יש גיל שהם רוצים את אבא וגיל שהם רוצים את אמא. אם לא עושים מזה עניין, זה עובר מעצמו.
תהני מהזמן שהם אוהבים אותו יותר.
תני לו ליצור איתם קשר חזק. ובזמן הזה תקדישי יותר זמן לילדים האחרים.
מתי שהו יחזרו אליך,ואז שוב אליו ושוב אליך.

8. תודה על כתבה עניינית מועילה
אמא   (23.05.13)

ומדויקת. הסיטואציות אכן אמיתיות והטיפים מעשיים

9. ואולי...
עמרי ,   מרכז   (23.05.13)

הילדה לוקחת את אמא כ"מובן מאליו". אבל חיובי, אמא תמיד תהיה פה בשבילי.

כשאבא מגיע, זה ארוע נדיר ולכן היא תנסה לחוות אותו כמה שאפשר.

לי זה נראה כמחמאה גדולה לאמא.

10. התשובה היא בשאלה
אמא כל יכולה   (23.05.13)

אם אתם מרגישים חסרי ביטחון בגלל משפט כמו "את (ההורה השני) אני אוהב יותר"- זאת גם הסיבה שאתכם אוהבים פחות: אתם משדרים חוסר ביטחון, אתם תלויים בחיזוקים מבחוץ, אתם לא מאמינים בעצמכם וכתוצאה מכל הנ"ל אין לכם ביטחון, חיזוקים ואמונה להציע לילד. וכנראה שאתם גברים.

אז אבות יקרים, אם אתם רוצים אהבה והערצה מהילדים שלכם ובכלל, אז תפסיקו להיות אמבות ותתחילו לקחת את עצמכם בידיים ולהיות אנשים חזקים שפותרים בעיות ולא מייצרים אותן.

אני את האמבה שלי כבר זרקתי ומאז מרגישה הרבה יותר טוב. גם לו זה די הועיל, עכשיו הוא אדם בטוח יותר ועצמאי יותר. האם רק גירושין יכולים לעשות שינוי כזה? לא יודעת..

11. ללמוד להשתנות
טליה ,   רמת גן   (23.05.13)
כשבני היה בן חצי שנה צפיתי בו ובבעלי צוחקים ביחד ועושים כיף והרגשתי מנותקת- שאין לי את זה אתו ומאוד קינאתי..
ואז, תוך רגע הבנתי שזה לא מסובך כלכך- פשוט צריך להשתחרר ולא לחשוב יותר מדי ואפילו להשתולל קצת ומיד נהיה כיף.. היום הוא בן 3.5 ואנחנו כל הזמן צוחקים..
12. האמא כדמות מחנכת והאבא כדמות כיפית יותר
טליה ,   רמת גן   (23.05.13)
גם יכול להיות שבמשך היום האמא מחנכת את הילדה ויש יותר משמעת ועם האבא שחוזר מאוחר יש יותר חופש ושמח..
13. זוכרת מהילדות שבאמת אהבתי את אבא שלי יותר
עלמה ,   תל אביב   (23.05.13)

לא רק בילדות. בערך עד גיל 17.

 

כי אמא שלי אמנם סיפקה את כל הצרכים החומריים בישלה, ניקתה, קנתה אבל גם הייתה מאד ביקורתית, לא חיבקה, הייתה מאד קשוחה במשמעת. אבא שלי לא ממש עזר להם כשהוא היה אומר לי כשהייתי מבקשת משהו "מצידי כן, אבל תשאלי את אמא".

 

החדשות הטובות, זה עבר. אמא שלי אלופה ופשוט הייתי צריכה לגדול קצת כדי לראות את זה.

14. מחיר הפמיניזם.
האישה המודרנית   (24.05.13)


נשלח מהסלולארי שלי
15. וכמובן קחו עזרה מהיועצת כדי שתתפרנס
רינה   (24.05.13)


נשלח מהסלולארי שלי
16. אמהות, קחו את זה כזמן חופש לעצמכן
לילי   (24.05.13)
זה בדיוק מה שאני עוברת עכשיו עם הבן שלי שנקשר מאוד לאביו, ומיד כשהוא נכנס הביתה הוא שוכח את אמא. בתחילה נפגעתי, אבל הבנתי שבגיל 4 הוא צריך את זמן האבא שלו. זה נותן לי חופש לעשות את הדברים שלי, ואני יודעת שהוא עדיין קשור אלי מאוד, כי אם יש בנינו הפרדה של מספר שעות, הוא בא אלי ומחבק ומשלים את כל האהבה שחסרה לי.
17. כתבה טובה עד ש
stm   (24.05.13)
הגעתי לקטע של "זוכרים את השאלה הטרחנית והמטרידה שפעם מבוגרים נהגו לשאול ילדים ללא הפסקה: "את מי אתה אוהב יותר, את אמא או את אבא?". בדרך כלל זה נאמר בבדיחות הדעת, מין דחקה שכזו, ואנחנו, הילדים, היינו מתפתלים בחוסר נוחות ומתקשים לספק מענה שיפיס את הדעת. היום, בעידן ההורות המודעת כבר לא שואלים את השאלה הזו"

למה לדחוף לכל כתבה את הבורות שלכם , למה?

תפסיקו לחיות בבועה שפעם ההורים היו פחות חכמים והיום המודעות גדולה יותר בגלל הטכנולוגיה , העובדות מדברות בעד עצמן!
מאז הטכנולוגיה, דור אחר דור מדרדר בצורה מחרידה מכל הבחינות, מה שלא היה פעם.
ב200 שנה האחרונות ('יפלו שערי חוכמה משמיים') הטכנולוגיה רצה בקצב מפחיד , והתקדמנו בקצב של 2000 שנה ולא 200
ובעשרות שנים האחרונות המצב בכללי של כל מדינה בעולם מדרדר

נכון, פעם לפני מאות שנים גם היו מלחמות וכו' אבל אין לזה קשר, לילדים היו הרבה יותר כבוד להורים ולמבוגרים, אחוז המתרגשים היה הרבה יותר נמוך מהיום, בקיצור כל מה שקשור ליום יום שלנו היה יותר טוב.

אבל בגלל הטכנולוגיה יש לנו את המחשבה הזאת כל הזמן שאם נהיה יותר ויותר מפותחים טכנולוגית יהיה לנו יותר טוב, ושפעם בכלל בלי פלאפונים וכו' היה להם הרבה יותר קשה מאיתנו, זאת רק אשליה.
הכל אשליה אחת גדולה- בועה
להם היה הרבה יותר טוב, הטיפשות שמאכילים את התושבים ביום יום, השחיטויות בממשלה, הרעל שמרעילים את הדור בטלוויזיה, כל זה יצר חברה הרבה פחות טובה בכל מדינה ומדינה ממה שהיה פעם.
אתם חושבים שאנשים היו טיפשים פעם?
תפתחו את הגמרא שנכתבה לפני 2000 שנה, לא תמצאו בכל העולם ספר יותר חכם ממנו חוץ מהתורה

בד' קוריאה , 54 מליון אנשים לומדים גמרא, בתרגום לשפה שלהם, בשביל ללמוד את החוכמה הזאת (תרשמו בגוגל ותראו בעצמכם)
וגם מדינות כמו ירדן וסין התחילו לתרגם (לקוריאה לקח המון זמן, עם המון מתרגמים)

אנשים היו מאוד חכמים פשוט, תקראו את ספרי שלמה (משלי למשל ), כמה חוכמה, חוכמת חיים, לא חוכמה שתמצאו באוניברסיטה

אנשים לא מפרידים בין השכלה לחוכמה, אני מכיר כל כך הרבה משכילים לא חכמים.


אתם אומרים בזכות המדע יש תרופות למחלות ופעם אנשים מתו משפעת.
זה נכון, אבל עם איך שהעולם היום , יש הרבה אבל הרבה יותר מחלות וסוגים חדשים בעשרות שנים האחרונות, שפעם זה לא היה ככה. פעם האוויר היה נקי יותר הסביבה הרבה יותר בריאה


בקיצור הבעיה איתכם YNET שיש לכם מידי פעם כתבות איכותיות ונכונות וטובות לקוראים אבל כל פעם שאתם דוחפים לתוכה את השטויות שלכם או את הדעות/אינטרסים שלכם, אתם ישר שולחים אותנו לישראל היום

אומנם עיתון של ראש הממשלה, אבל שם לפחות הכתבות לא משדרות כל השנאה שינאה ופילוג של העם, כמו שהכתבות שלכם פה עושות עם השינאה לחרדים וכו'
18. כתבה מצוינת
הילה   (25.05.13)

לא פשוט לשחרר את העלבון, אבל אין הרבה ברירה...

19. לפעמים שוכחים שהורות זה תפקיד
בגרוש   (25.05.13)
והתפקיד הוא לדאוג, לחנך, ללמד, להרעיף אהבה.
מה שהילד אומר או עושה לא משנה את התפקיד.
מי שבא לו להתפטר מהתפקיד בגלל מילה של הילד פוגם בילד ובעצמו כהורה.
איך אפשר לחשוב שהילד יאהב כל מה שאנו מחייבים אותו כהורים?
שורה תחתונה, צריך ללמוד לגדל עור של פיל שזה קורה ולהמשיך הלאה.

אני בפרוש אומר לילדים שלי, שזה קורה, שהתפקיד שלי הוא קודם לחנך אותם ורק אחר כך כל דבר אחר. אחרי פעמיים שהם שומעים את זה, הם מבינים ויורדים מהמשחק הזה של מניפולציה ריגשית.
20. אני בכלל לא נפגעת
אמא לתאומים   (25.05.13)

אני שמחה שהם מעדיפים את אבא.

 

גם באמצע הלילה זה: אבא יש לי פיפי!

ובבוקר זה: אבא קום תעשה לי שוקו!

 

מה רע לי?

 

אני נמצאת אתם מהצהרים עד הערב, כולנו ביחד.

 

אז ברור שהם מעדיפים את מי שהם פחות רואים.

 

ההורה המועדף הוא ההורה המטורטר.

 

21. אולי מישהו יעזור לי...
אימא חורגת ,   מרכז   (05.05.15)
אני אימא חורגת לילדים של בן זוגי. יש לנו יחסים מדהימים עם הילדים. הם כל יום אומרים לי שאוהבים אותי, ומחבקים ומנשקים ונותנים המון אהבה. אבל כשעולה איזשהו קושי שמלווה בדמעות אצל הילדה הקטנה, בת 3 (נגיד נופלת, לא מקבלת משהו וכו׳) היא בוכה ואומרת שרוצה את אימא. כל פעם אנחנו מנסים להרגיע ולהגיד שתראי את אימא בערב אבל זה ממש מתסכל. איך אפשר להפסיק את זה? או לפחות לקבל ביותר קלות?
תגובות נוספות
חזרה לכתבה