הנרטיב הפלסטיני הנוכחי טוען שתושביה הערביים של ארץ ישראל הם צאצאי כנענים, אשר בעבר חלקם חויבו גם להתגייר כדי להישאר במקום, ולכן כאשר התאסלמו, התנצרו, הפכו לדרוזים וכו זו רק בחירה בהמשך ההיסטוריה ע"מ להישאר על האדמה שלהם מימים ימימה.
אלא שנרטיב, כמו כל נרטיב, יש בו מן האמת ומן השקר.
מבחינה גנטי, אני כ"אשכנזי" קרוב אליהם יותר מאשר אני קרוב אל חלק גדול מהיהודים המזרחיים.
הפלסטינאים מבחינה גנטית ספגו במהלך השנים הרבה גנום "ערבי" ומכל רחבי המזרח התיכון, בעוד אלו שבחרו להשאר יהודים לרוב ספגו מעט מהסביבה- ובכל זאת אני כ"אשכנזי" גנטית קרוב אליהם הרבה יותר מאשר הם קרובים לערבים.
גם הנרטיב היהודי אינו חף משקרים - "2000 שנות גלות" הם פיקציה שאיננה נכונה לכל העם העברי - היהודי. חלק קטן מהעם היה בגלות אפיו יותר מ-2000 שנה, כאשר לרוב, מדובר על טווח של 1800 עד (שימו לב!!) 500 שנה בלבד.
עברים יהודים ישבו בא"י גם בתקופה הרומית - אז נאסרה עליהם גישה לירושלים (אליה קפיטולינה), אולם גם אחרי המרידות ישבו בגליל, בנגב, במישור החוף. ואילו הגלות היתה לרוב באותה תקופה עבור בני המעמדות הגבוהים, או אלו שהיו מקורבים למארגני המרידות.
שאר העם שנשאר, בד"כ לא הוטרד יתר על המידה.
אלא שאליה וקוץ בה- לקראת סוף המאה ה-7, הגיע כובש חדש- הערבים.
אלו בדתם החדשה אילצו חלק נכבד מהאוכלוסייה (וגם בתור נהנתנות לעיתים) להמיר את דתם לאיסלם, ואלו שלא המירו, חלקם ברחו - גלו מהאזור בעיקר למקומות שהיו יותר פלורליסטיים מבחינת דת, או למקומות שישבו בהם ריכוזי יהודים (מצרים, אסיה הקטנה, יוון, איזור גליה וכו).
לאחר הכיבוש הערבי חלה התדרדרות גדולה במצב האזור מבחינה כלכלית, דבר שהביא לעוד גלי עזיבה של המקום.
הכיבוש הצלבני באיזור בעקבות מסעות הצלב, הכריח יהודים שחיו כאן להתנצר, חלק מהם ברחו, ורק עם כיבושה מחדש של הארץ בידי צבאות צ'לאח א-דין (גם בעזרת יהודים בצבאו..) חזרו חלק מהמתנצרים בכח ליהדותם, וחלק לאיסלאם, וחלקם נשאר נוצרי.
גם בתקופות כיבושים אלו, היו גלי הגירה.
הכיבוש העותמאני של א"י בשנת 1517, הביא לגל בריחה נוסף, שכן העותמנים ניסו והצליחו בחלק מהמקרים לאסלם בכח יהודים רבים שישבו באיזור דרום הר-חברון, ובעוד מקומות. חלקם ברח לאיזורים בהם היו מדינות נוצריות בעיקר ולמצרים,
בגלל גלי בריחות אלו, הקרבה הגנטית בין יהודי אירופה (בעיקר) אל ה"פלסטינאים" רבה מאד. בחלקם אפילו אפשר לראות בבירור קשרים משפחתיים מובהקים.
לכן, הנרטיב הפלסטינאי, כמו היהודי- שניהם לוקים בעיוותים היסטוריים -
הגיע הזמן ששני הצדדים ישבו יחדיו ויבינו - למרות הבדלי הדת, אנחנו בפועל - אחים, אפילו לא בני-דודים.
מגזין 
