הביקורת שלך מוזרה ותמוהה. היינו בהצגה אני ושתי בנותיי וממש נהנינו מכל רגע.
משחק נפלא של גיל פנרק הכובש, רותי אסרסאי מצוינת בתור הליידי וכמובן יתר השחקנים שהיו נפלאים.

הבימוי, המוזיקה וכמובן קרבות הבמה היו גם הם נפלאים

אני באמת לא בטוחה שראינו את אותה ההצגה.

ציפי

עמרי ניצן כמנהל אמנותי של תיאטרון רפטוארי יצר הצגה שמדברת לכולם, הוא לא יכול לעשות הצגה שמדברת רק לפלח אחד באוכלוסייה, מחובתו לעשות הצגה שכולם יכולים לראות , להבין, להתחבר, להתרגש! וכך הוא עשה, הוא יצר הצגה מודרנית, נועזת, עכשווית. ונכון מאוד מקוצרת, אבל למה לא? בעידן שאנו חיים בו שכל רגע אתה רוצה לזפזפ לדבר אחר ותרבות ראלטי חובה על התיאטרון להתייחס לזה. אני חושבת שבתכלס הביקורת שלך מאוד מפרגנת, הצגה קלילה, קצרה, מודרנית, ומוגשת בקלות וכל זה עוד בטקסט שקספירי עם שחקנים מעולים ותאורה יוצאת דופן. למה לא לרוץ ליראות?

הצגה מעולה תענוג צרוף של חויה תרבותית גדולה מהחיים !

הגעתי עם חברתי, הצעירה ממני בשנים רבות, כזו האמורה להתחבר לתפיסה "הצעירה" של ההצגה והיא קיללה את הרגע.

גם אני, ממרום שנותיי, חייב לציין שמדובר באירוע מיושן ומביך.

 

אבישי. מ.

הבחורה הכי מוכשרת שקיימת בתיאטרון הישראלי בימינו. כוראוגרפית

נשלח מהסלולארי שלי

שטויות. הצגה יפה מאד. התפאורה והתאורה מהממות, קאסט מצויין, הקטע עם יער בירנהא (אם כתבתי נכון) מחזק את המסר. היו רק שתי בעיות: ליידי מקבת הייתה הכוכבת האמיתית ולא גיל וההצגה לא ריגשה מספיק. אילו הייתי מבקר הייתי נותן לה ארבעה כוכבים.

נשלח מהסלולארי שלי

עומרי ניצן לא סומך על הקהל אז הוא מסביר לו על מה המחזה. בום בום בום. יריות. סימן שיש מלחמה. אז זה קצת עלינו.... אין רגע רגשי אחד שעובד במחזה ככי עומרי ממהר לגימיקים הבא. הפספוס הגדול של המונולוג הנפלא מחר ועוד מחר.... עובר כלא היה. וגם התרגום של דורי פרנס הפעם מרגיש כאילו האיצו בו לסיים מהר . אז זהו. לא משהו. מפוספס לחלוטין. פספוס השנה.