נכון שמס החברות נמוך יחסית, אבל הוא מהשקל הראשון ואינו פרוגרסיבי כמו במס על יחידים. בנוסף, מס זה משולם על ריווחי החברה בלבד והוא נותר המס היחידי כל עוד הוא לא נמשך כדיבידנד. ברגע שבעל החברה מושך אותו הוא צריך לשלם עליו מס הכנסה. עם בעלי החברה רוצים לקבל שכר מהחברה, הרי שאז הם משלמים מס כשכירים...

הכותב משתמש במונח "עוסק מורשה" ו"עוסק פטור" בצורה מטעה !

המונח "עוסק" מתייחס אך ורק לעניין חוק מס ערך מוסף. לעניין חוק זה, גם חברה בע"מ היא עוסק מורשה !

לעניין מס הכנסה (אחד השותפים בכל עסק, בדרך כלל) - כלל לא קיים המונח "עוסק", אלא "יחיד" או "חבר בני אדם" (בלשון רגילה = חברה).
אגב, מס הכנסה לא מכיר גם ביישות "שותפות". לעניינו, שותפות היא אוסף של יחידים.

גם לעניין ביטוח לאומי (שותף שקט, אבל מכניס את היד עמוק עמוק לכיסים) אין כל משמעות ל"עוסק" בין אם הוא מורשה או זעיר.

כיצד נכון, איפוא, להציג את הדברים ?

השאלה הראשונה היא בכלל עיסקית, וכלל לא קשורה לצורת ההתאגדות או לשיקולי מיסוי: האם להיות הבעלים היחידי של העסק, או להקימו עם שותפים ?

השאלה הבאה מתייחסת להיבט המשפטי ולמיסוי: מהי צורת ההתאגדות הרצויה - יחיד או חברה בע"מ ?

אם הבחירה היא "יחיד", ואם העסק צפוי להיות קטנטן - הרי שלצורך מס ערך מוסף ניתן לבחור במסלול "עוסק זעיר" המקטין את העומס הבירוקרטי לעניין מע"מ.
לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי אין כל הבדל אם היחיד הוא "עוסק זעיר" או "עוסק מורשה".

כל עסק אפשר לסגור אל תאמינו לכל השטויות
סגירת חברה יותר קשה לסגור מלפתוח היות שהיא
אישות משפטית.
לגבי שותפות תפקחו עיניים טוב טוב ומי וכמה
מהשותפים יהיה להם זכות חתימה בחשבון
ושלא תגידו שהזהירו אותכם מראש.

אתם רק תהפכו לצינור להעברת כספים לעובדים שלכם ולעובדי המדינה.אתם תעבדו כמו חמורים,לא תישנו בלילה,תילחמו בלי סוף,ואם תצליחו להרוויח משהו,המדינה תיקח לכם כמעט הכל!
בנוסף אתם תהפכו למכשיר להעלאת פופולריות של חכי"ם ושרים שרודפים אחרי כותרות והון פוליטי,ולא מצליחים להשיג את זה מהמגזר הציבורי הכוחניוהסחטן,ולכן יפלו עליכם השכם והערב כי לכם/לנו אין וועד ,אין לובי, אין יכולת להשבית.
תקשיבו לי לכו להיות עובדי מדינה-משכורות מכובדות,תנאים סוצייאלים מטורפים,קביעות.ובכל פעם שמתחשק לכם עוד כסף,אתם פשוט שובתים,עושים קצת יח"צ,מאשימים את נערי האוצר באטימות,וסוחטים עוד כספים!

בשל תוחלת החיים הארוכה, כל שכיר צריך לקחת בחשבון שיום אחד הוא ייצא ממעגל העבודה המוגן ויצטרך לדאוג לעצמו כלכלית לעוד 40 שנים.
חוסר ביטחון תעסוקתי הולך לאפיין את שוק העבודה בעתיד, עם חשש קבוע מצמצומי משרות ומשכורת ולדעתי העולם לא רחוק ממשבר כלכלי נוסף בגלל הרבה סיבות.