ולכל מי

תהנה ותמשיך להנות וחזור בשלום לביתך שלך

1. את הכרטיסים למונדיאל שהיה פצצה ( חצי גמר גרמניה ספרד) קבלתי מחבר טוב בדרום אפריקה.
2. לא קבלתי ירושה, אני לא סוחר סמים או נשק.
3. יש לי הרבה חברים בעולם, אני פוגש באנשים ומדבר איתם, יוצר חברים חדשים. אני נעזר בטוב ליבם של אנשים לאורך הדרך... ישן אצלם.
תודה לכולם. וכן אני מאושר, וגם בארץ בלי כלום אני יהיה מאושר כי יש לי משפחה (טוניסאית גדולה) והרבה חברים שאוהבים אותי ואני אוהב אתם ...
שבת שלום



נשלח מהאייפד שלי

החיים זה חוויות כסף בא מתי שצריך וגם הולך.
חוויות נשארות לכל החיים.
אין צורך להיות רובוט משובט לעשות בא שבא לך מה שעושה טוב.

מאחל לך את כל הטוב שבעולם...

יקר, שלא לדבר על הטיסות, הרכבות, האוכל והמסיבות! אני מצטערת, אבל סכומים כאלה לא מרוויחים "תוך כדי טיול"... אני לא אכבד אותו פחות אם הוא יגיד שהמשפחה שלו טחונה והם מימנו את זה או שהסטרט-אפ שלו בדרום אפריקה נמכר בהרבה מאד כסף, אבל הוא לא - הוא מנסה להקטין את העניין של הכסף ואי אפשר לעשות את זה עם סיפור כזה!

תיאורים על עולם קסום, בחורות, משחקי כדורגל, מסיבות פרועות והנאות. וכל זה בלי כסף בכלל, בלי עבודה ותוך היתקלות בהרבה גורמים עויינים בדרך שמזמן היו אמורים לשלוח אותו עמוק לאדמה. אני לא קונה את הסיפור שלו וחושב שהוא ממש מגזים. שיהנה אבל מה יעשה כשירצה להתיישב, אולי להקים בית, פנסיה? כיף להיות צעיר ומאושר בלי דאגות על הראש, אבל זה גם חסר אחריות.

שנים עשר מיתרים מנעימים לו את החיים, בדרכים, בשדות ובגניםםםםם

יש בי קצת קנאה על כל שאתה בחור ונמצא פחות בסכנה, אני לעולם לא הייתי מסוגלת לטייל ככה לבד באפריקה, ולא מהפחד של לעזוב הכל ולטייל לבד (עשיתי את זה כל כך הרבה פעמים) אלא מהסכנות שלי כבחורה שם. לא פייר!!!

האם לא מסוכן להסתובב אם מצלמה יקרה במקומות שכאלו...
במקומות מסוימים בעולם יכולים לחטוף אותך תמורת כופר שהמשפחה שלך צריכה לשלם.
ומדובר על עשרות אלפי דולר

good for you!!

אז איזה חיים אלה בדיוק?

when holding a camera, especially when the horizon line is in frame, try to hold it straight

אדון פלג, עשיתי את מה שעשית ויותר, ואם אתה לא יודע אז אולי תרצה לדעת שמה שאתה מחפש זה לא במדינה המאה ולא בשום מקום. ואל תגיד שאתה לא מחפש כי אז לא היית זז לשום מקום. אנשים זזים למקום אחר כי הם מאמינים או מקווים ששם יהיה יותר X ממה שיש פהעכשו. אם מה שיש פה זה זה, אין שום סיבה לזוז. אם יש לך התנגדות לכתוב פה אז תצטרך להמשיך ולנדוד, ולהאמין לסיפור שהמצאת. הכל בסדר, מאצו פיצו ושוק הכרמל תודבר הכל בראש

הבחור סוחר סמים.
טיסה לקייפ טאון לדוגמא עולה 1600$
המחשבה השניה שעלתה לי לראש:
אמא מממנת אותו
המחשבה השלישית שעלתה לי לראש:
סכנות ביון מממנת אותו.

המחשה הרביעית שעלתה לי לראש (והכי הגיונית):
יותר מזל משכל, סוג של אנומליה במאטריקס.
כבר נתקלתי בעבר בדברים שאי אפשר להסביר אותם.

בכל מכרה כל הכבוד לבחור, אם היה במקומות מסוכנים עם מחלות אז אינדונזיה ופאפואה ניו גיני קטן עליו..

פלג תעשה חיים ותשמור על עצמך. זאת הדרך לחיות את החיים, לטייל לראות עולם ולהנות. לכל השאר יש זמן גם אחר כך. שיחקת אותה בגדול וכשתסיים אתה חייב לכתוב ספר על החוויות המדהימות שקרו לך. שתגיע ל100 מדינות שרצית לבקר ואפילו יותר...

אני עד היום בגיל 25 הספקתי לטייל ב...17 מדינות (לא ספרתי עד עכשיו מכיוון שזו לא "המטרה")
הכל תלוי איך אתה עושה את הבחירות שלך.. במשך 7 חודשים שטיילתי בדרום אמריקה, הספקתי לעבור "רק" ב-5 מדינות. אבל חרשתי אותן מקצה לקצה, הגעתי לחורים הכי גדולים שיש בין הרים שונים ומשונים. יכולתי גם להספיק את מרכז אמריקה ולהראות לכולם שאני גבר-גבר.

בנוסף, בקשר לחבוב פה, שאני מפרגן לו מאוד, הוא נסע בטרנס סיבירית, טס למזרח-נפאל-חזר למזרח-ישראל-דרום אמריקה-אפריקה-אירופה-חזרה למונדיאל-אירופה-ישראל-הודו
לא נראה לי שזה אפשרי בלי לעבוד ***לפחות*** 2-3 שנים עם שכר טוב. הטיולים האלה עולים עשרות אם לא מאות אלפי שקלים, לא משנה כמה תנסה להתכלב. ומונידאל זה לא התכלבות.
אני לא נכנס לו לכיס, אבל בסופו של דבר זה עניין של כסף.

מה שמונע מרוב האנשים טיולים היא כמובן המציאות- צריך לעבוד, צריך כסף לדברים האלה. ומצד שני, אני אומר את זה בתור אחד שכמעט זרק את התואר שלו ולקח כרטיס כיוון אחד אבל בסופו של דבר החליט שלא- זו בהחלט החלטה אמיצה ללכת ולהיות נווד.

מצד שני, צריך להיות בעל אחריות אישית, אם אין לך הורים עשירים או לפחות משפחה תומכת מבוססת, אתה חייב לדאוג לעתיד שלך. זה המאבק האמיתי של החיים.
או איך שאומרים- החיים הם לא רק טיול. וכשאני כמעט קניתי כרטיס אחרי השנה הראשונה ללימודיי- ידעתי שאם אעשה זאת כמשאלת הלב האמיתית שלי, עדייין מדובר בבריחה שלי מאחריות על העתיד. אחרי התואר? העולם עצום.

בכל מקרה המטרה של 100 מדינות.. דווקא גורמת לכל הסיפור להישמע פחות יפה ממה שהוא באמת (וזה אחלה של סיפור), עדיף לטייל ולא רק לסמן מדינות.

אז תן בראש, וכמו שאמרת על הבלונדיניות שהתאהבת בהן (גם לי יש אחת כזאת), לא לשכוח- true happiness only comes when shared , הקלישאה המטומטמת, אך הנכונה והמאוד אמיתית.


חברים תהנו מהחיים האלה, בדיוק כמו שהבחור מטייל בצ'ילה, יש אנשים שם שהיו מתים לטייל בירושלים, פטרה, עין גדי, תמנע. וקחו את הדברים בצורה נכונה. ואם אפשר עם תרמיל- עוד יותר טוב.

ועוד מילה לגבי החיים עצמם איך שאני רואה אותם. נסו ללמוד מכל החוויות. חויה של לפגוש אנשים מכל העולם היא אומנם נוצצת, אבל אם אתם מוצאים את עצמכם באוניברסיטה בחדר לימוד ב-1 בלילה לומדים פיסיקה/כל דבר אחר כמו מניאקים עם כמה חברים שפגשתם בלימודים, מדובר בחוויה לא פחות טובה,
ואני מבטיח לכם שאנשים תמיד יהיו בקשר אמיתי הרבה יותר עם חבריהם ללימודים מאשר עם אנשים שפגשו וטיילו איתם בחו"ל, זה משהו שאין מחלוקת לגביו.

החיים הם התנסויות- עבודות שונות, לימודים, אהבה, טיולים, תחביבים.
לא רק טיול אחד גדול. תחשבו על זה גם כך. זה המבחן האמיתי.

בהצלחה חבר, נחיתה רכה!