מה ציפית? להיות מדען גרעין עם תואר במדעי המדינה? או שמא להיות שרת החוץ?

מי שלומד תארים מסוג זה - סבבה. אבל חייב לקחת בחשבון אופציות תעסוקה עתידיות באופן ריאלי.

כמוך יש אלפים.

נשלח מהסלולארי שלי

מזדהה עם התסכול. מזדהה עם הביקורות על כוח אדם/משאבי אנוש. הלקח לדור האבוד: שלבו בין התשוקה שלכם ליצירה. חפשו עצמכם בתחומים שבהם יש תועלת לכישרונותיכם. את טובה בתקשורת?! מצוין! חפשי תעסוקה בתחום השיווק בחברה יצרנית. יש לנו יותר מדי צעירים הפונים לאפיקים שאינם קשורים ישירות ביצירה: מנהלים, עו"ד, כלכלנים, פעילים חברתיים תקושורתנים וכו וכו. כולכם חשובים אבל יצאנו מאיזון. חסרים לנו יוצרים, מקדמי מכירות, אנשי שירות לקוחות אנשי שיווק, אנשי חינוך, רפואה ועוד ועוד. מיצאו דרך לשלב בין התשוקה שלכם לבין צורכי השעה כמו ההורים שלכם והסבים שלכם. הם סללו גם כבישים כשהיה צריך.

אין ספק שהבריחה ההמונית מעבודת כפיים ועמל, בעוכרי החברה המודרנית. אדם לעמל יולד, ולא יעזור גם שינוי ב DNA. עבדתי כמה שנים בחברה להנדסה אזרחית במשרד ממוזג עם משכורת לא רעה, אך כזו שלא תביא לפריצת דרך כלכלית. הקמתי חברה לבנייה ושיפוצים. אני לא בוחל בעבודה פיזית עם פועליי ולא ביקיצה לפני זריחה. אני מאושר פיזית, נפשית ורוקד כל הדרך לבנק.

אני מאוד רציתי ללמוד אומנות בבצלאל, לאחר שהבנתי שיהיה לי קשה הלכתי לטכניון ללמוד הנדסה (שכל יום ביקרתי בפקולטה לארכיטקטורה וראיתי את העבודות שלהם)
היום אני בהייטק, נהנה-כן, מרוויח-כן,

נשלח מהסלולארי שלי

קחי אחריות על מעשיך ותפסיקי להאשים את העולם.
במקום לבכות למה המדינה לא דואגת שיהיה לי עבודה, למה מעסיקים לא רוצים אותי, למה התארים שלי לא מעניינים אף אחד
קחי אחריות ותשאלי מה אתה צריכה ויכולה לעשות כדי להתקדם.
אחרת תמשיכי בבינוניות והבכיינות הזו לנצח.

או שאני לא הבנתי אותך?

לימודים בתחום שלא מועיל זה תחביב - לא מקצוע.
יש הרבה תחומים נדרשים: מקצועות רפואיים, הנדסה, מחשבים, הוראה.
אם היית לומדת להיות אחות, היית עובדת עכשיו.

צריך להבין שלא כולם צריכים ללכת ללמוד לימודים גבוהים, ויש הרבה מקצועות שלא צריך לימודים גבוהים, מספיק קורס. אחוז האקדמאים באירופה עומד על פחות מ 20%.

נשלח מהסלולארי שלי

בשנה האחרונה קיים טרנד (שלא לומר שטיפת מח) נגד הועדים הגדולים שהם הגופים היחידים שפועלים למען העובד השכיר.

תמשיכו להשמיץ יתראו איך מעט הבטחון התעסוקתי שיש לשכירים הולך ונעלם.

בינתיים באוצר צוחקים עליכם כי את עושים להם את העבןדה.

נשלח מהסלולארי שלי

הרבה אנשים בהרבה תארים נורמאלים לוקחים תקשורת כחוג שני רק בשביל ציון גבוהה כי זה קל.

יש לעשות ניתוחי שוק בסיסיים על צרכים עתידיים ובמקביל בחינה של התכונות האישיות ולעשות את ההתאמה המירבית . באם פנית למדעי הרוח ניכנסת לנישה מסוימת עם צרכים מוגבלים ואשר קל להכנס לתחום לימודים זה ולכן יהיו רבים כאלה . תשקלי לימודים נוספים בתחום יותר יוקרתי .

כל המגיבים פה ששולחים אותה ללמוד הנדסה או מחשבים בתואנה שאין ביקוש לבוגרי מדעי החברה והרוח, לא רק שטועים, אלא שאינם מבינים את שוק העבודה המודרני. רובם הם אנשים מוכשרים ללא ספק אבל טובים בתחום אחד בלבד, החשיבה שלהם מוגבלת וההתמחות שלהם צרה עוד יותר. באירופה ובארה"ב בוגרי מדעי החברה והרוח באוניברסיטאות המובילות, נחטפים לשוק העבודה לא פחות ממהנדסי ותוכניתנים ואולי הרבה יותר מהם. מדעי החברה והרוח נותנים לך כלים הרבה יותר יצירתיים בעלי אופק רחב וראיה ניתוחית מערכתית רחבה הרבה יותר מכל מהנדס. אז עם כל הכבוד לכם אתם פשוט לא מבינים את שוק העבודה. וכשאתם בגיל 40 ישבר לכם מההיטק ותהיו במשבר אחרי שעות עבודה מטורפות ומחפשים את עצמכם או נזרקים לטובת צעירים עם ידע מעודכן יותר, בוגרים כמו הכותבת יהיו בעלי ניסיו עצום בשוק העבודה , יחזיקו במשרות בכירות בעיקר בחברות שמשלמות לכם משכורות שלא לדבר שהכנסתם תהיה גבוהה משלכם ויציבה.

כי בלי עניים לא יהיו עשירים,
ועשיר יכול להגדיל עושרו ע"י יצירת יותר עניים.

למה בכלל מרימים גבה שמעסיקים ומעוניינים אנשים עם נסיון ופחות את בעלי התואר ללא נסיון?


נשלח מהסלולארי שלי

אולי חסרים לך 7 נוספים או 5 ? אולי את עצלנית ? אולי לא חברותית ? אולי אין לך יוזמה ? אולי אין לך סבלנות ? אולי אין לך מוטיבציה ? אולי את לא לויאלית ? אולי את לא אמינה ? תואר בלבד ברור שלא יספיק

שתצליחי לשרוד.

כל החברים שלי כבר עבדו בעבודות מסודרות אחרי תואר בראיית חשבון ואני רק התחלתי את דרכי, במקצוע שונה ממה שלמדתי, כי הרגיש לי יותר נכון בשבילי, אז התחלתי ממש בתחתית הסולם ועם השנים התפתחתי, צברתי נסיון עצום בתחום ועכשיו אפילו חזרתי לסיבוב נוסף באוניברסיטה.
וכן, גם אני הבנתי שעבודה תהיה לי רק באיזור המרכז וצדקתי וגם אני גרה פה כבר 15 שנה וחולמת לחזור לצפון אבל אף פעם מאז החלטתי להרשם ללימודים לא התבכיינתי ולא פרסמתי מאמר כל כך תבוסתני ומייבב כמו שלך.

מיכל יקירתי.
היום תגלי שחייך מתחלקים ללפני פרסומה של הכתבה ואחריה. כל התארים שלך הכינו אותך ליום הזה. ליום שבו תביני שמה שלמדת הוא רק הפלטפורמה למה שאתה עושה. תתחילי לכתוב, תתחילי לפרסם, תתחילי לבעוט, להגיד את דעתך. שישמעו אותך שיכירו אותך. מהר מאוד התואר יהפוך ליתרון. כשהוא לבדו אין לו משמעות, אבל כשאדם עושה מה שהוא צריך, כמו שצריך (להתנהג למשל כתב או יועץ תקשורתי/פוליטי) מתחילים להקשיב ואולי גם להציע תפקידים/משרות/פרוייקטים ודומה.
מי שחושב שעם התואר באה העבודה טועה. תתחילו להתנהג כמי שאתם רוצים להיות. אז לתואר יהיה ערך.

יש מי שאוהב להשמיץ את המורים. אבל זוהי עבודה שיש בה סיפוק. התגמול הכספי לא משהו, אבל יש תגמול רגשי הקשור בעבודה עם דור העתיד שלנו, בהנחלת ובתיווך הידע. התלמידים יודעים להעריך מורה שיודע את העבודה שלו ועובד במסירות. אמנם לא כל אחד מתאים לעבודת ההוראה, אבל גם זו אפשרות להתפתחות אישית, אפשרות שנותנת גם אפיקים להתקדמות.

בדיוק הייתי במקום שלך עד שעשיתי קורס שלהם.

להיות כתב רק צריך לדעת לכתוב. כדי להיות מגיש צריך לדעת לקרא.

בהנדסה המצב דומה מאוד, רק שהשוק גדול פי כמה, אז בסוף אתה מוצא את עצמך.......

לצורך השוואה עשיתי ניסוי קטן, פתחתי אולג'ובס, וחיפשתי משרות ב"תוכנה", ללא שום סינון נוסף, קיבלתי 2658 משרות, כאשר משרות חמות (כאלו שלא צריך לשלם לאולג'ובס בשביל להגיש להן קו"ח), יש 1075.
הוספתי מסנן אחד, "אקדמאים ללא ניסיון", קיבלתי 22 משרות כאשר 8 מתוכן הן "משרות חמות". פחות מאחוז אחד מהמשרות.

אז מה עושים? קודם כל פעמים רבות מה שיהיה באמת חשוב זה הניסיון, ולכן משקיעים בו יותר מהתואר, אם זה אומר לחפש עבודה בתחום במהלך התואר, וגם אם זה אומר למרוח את התואר קצת, אז עושים את זה.
מה עושים אח"כ, במצב שלך, אני חייב לומר שאת עושה בשכל. כזו כתבה, גם אם נכתבה באמת ובתמים לזעוק את זעקתך וזעקת הדומים לך, זה מועיל לך כי מחר מישהו יציע לך עבודה טובה בתחום.

אז בהצלחה........

הכל שטיות של חילונים

נשלח מהסלולארי שלי

נשלח מהסלולארי שלי

המשכורות ברצפה, אין בטחון תעסוקתי, את הצעירים מגייסים במשכורות נמוכות ואחרי שהם צוברים ניסיון אז זורקים אותם כי הם כבר יקרים.
מחירי הדיור וההזנה יקרים בטירוף.
צריך לעזוב

ואז המשכורת עולה אוטומטית.

או שאת רוצה להיות דוקטור/פרופסור באקדמיה.