כל ניסיון ליישב דת עם מדע זה כמו ניסיון לשלב חומצה עם בסיס. זה לא קווים מקבילים אלא הפכים גמורים שכל ניסיון ליישב ביניהם הוא או ירידה בסטנדרטים מצד המדע או שהדתי מפסיק להיות דתי ומתחיל להתייחס לעובדות ומציאות.

דת זה למשהוא למישהוא שמחפש תשובות קלות לשאלות שאוליי לעולם לא תהיינה להם תשובות
ומדע זה לבני אדם שמעוניינים לחקור באמת ובתמים את הבריאה

בשבילי, הדת היהודית, כמו כל דת אחרת, היא גלגול של האמונות הטפלות הילדותיות ביותר

היה זה, כמובן, שקר מה שקראתם אודות הכרתי הדתית, שקר שחוזרים עליו באופן שיטתי. אינני מאמין באלוהים אישי ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הבעתי זאת בבירור. אם יש בי משהו שיכול להיקרא דתי, הרי זוהי ההערצה הבלתי המוגבלת למבנהו של העולם, עד כמה שהמדע שלנו יכול לגלותו...

הרעיון של אלוהים אישי נראה לי כמו מושג אנתרופומורפי [מאניש] שאיני יכול להתייחס אליו ברצינות. בנוסף איני יכול להעלות בדעתי רצון או יעד המצויים מחוץ למעגל הקיום האנושי. השקפותיי קרובות לאלו של שפינוזה: התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה, שאנו יכולים לקלוט בצניעות הראויה ורק באופן בלתי מושלם.

כמה קל לדתיים לעצום עיניים ולעוות את מה שאמר מוח גדול וגמיש, בניגוד למוחותיהם הקטנים והבלתי מוזזים

סטיבן הוקינג הוכיח מדעית כי אלוהים לא קיים כי לפני מפץ הגדול לא היה זמן.
מדעית לא קשה להוכיח כי אלה מאמיני אלוהים פשוט פנטים וזה מחלה.

הדיון כאן מנותק לגמרי מהשיח בעולם המדעי מחוץ לישראל. הוקינג ודוקינס- אלו מציגים ניגוד כמעט מוחלט בין מדע לאמונה. הם מסבירים שאי אפשר להאמין באבולוציה ולהאמין בדת בו בזמן. תקראו: השען העיוור, הגן האנוכי וכו'.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%A6'%D7%A8%D7%93_%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1

אפשר להאמין במה שרוצים --- זה לא חייב להיות מציאותי ולא צריך להוכיח את זה --- אני יכול להאמין שפיית השיניים קימת או להאמין שסופרמן קיים --- מה זה משנה שהמדע מוכיח שאדם לא יכול לעוף --- אמונה מבטאת את יתרון הדימיון האנושי על המציאות --- אפשר להאמין במשהו שלא קיים ואפשר להאמין בבלתי אפשרי --- לאמונה אין גבולות ---- ולמי שלא הבין אני מדבר על אמונה ולא על דת או על אלוהים

המשפט הנ"ל מיוחס לאלברט איינשטיין,
אבל מה שבאמת מרגיז בוויכוחים מעין אלו הוא אותם אתאיסטים שאין להם מושג בהבנת היקום בפסיקה מתמטיקה וביולוגיה, וכל מה שהם יודעים לצעוק זה דרווין ואבולוציה מבלי לדעת את הפרטים הקטנים, (ואתם יודעים מי נמצא שם..)

רוב האנשים כששומעים את המושג אלוהים חושבים על אותו אלוהים תנכי שקרע את הים וייצר נחש מדבר(אפרופו נחש מדבר לאף אחד זה לא מזיז שיש ציפורים מדברות ועוד בימינו) אבל למעשה מדובר על יישות שנמצאת מחוץ לקופסה בה חלים החוקים המחמירים של הפסיקה אותה אנחנו מכירים, ואם למישהו זה נשמע מוזר ולא הגיוני תבדקו פעם מהם החוקים החלים על חלקיקים ע"פ תורת הקוונטים שגם היא נחשבה בזמנה לטירוף מוחלט אבל מאז הניסוי הראשון שהוכיח את קיומה ועד ימינו לא התקיים ניסוי נוסף שערער על קיומה.

מכיוון שאין לי רצון להמשיך עם התגובה שלי עוד הרבה אתן לכם מספר נקודות למחשה ולגיגול
- מספרי פיבונצ'י (יחס הזהב) שווה ל 1.618 קיים באינספור יצירות של הטבע החל בקונכייה של חלזון וכלה במבנה של גלקסיות.

-מבנה התא הראשון(מורכבות שלא תתואר הסיכוי שנוצר במקרה היא אחד ל10 בחזקת 160 או במילים אחרות אפס)

-מגנוני התיקון ב DNA שמונעים היווצרות של שגיאות. ומכאן לא מאפשרים מוטציות ואבולוציה בקנה מידה נרחב.

ועוד ועוד..

באוניברסיטת בר-אילן לומדים את מכניקת השוואנצים.

פתאום 7 ימי הבריאה יכולים להיות מליארדי שנים ואבולוציה היא קבילה גם כן. הכל נתון לפרשנות כי מה לעשות אלוהים לא מופיע ואומר לדתיים מה הוא באמת חושב ומה היא האמת. בני אדם מוכרחים להבין שהכלי היחיד שיש ברשותינו הוא המדע. אין שום מכאניזם אחר לחשיפת המציאות.

ב"ה מזעזע לראות אנשים מבוגרים מתנהגים ומדברים כמו תינוקות ממש.האם אפשר לקיים דו שיח בין דוברי שפות שונות שאינם מבינים זה את זה?! כל שיח תבוני תלוי בהנחות בסיס ללא שום הוכחת נכונות.מה שבעולם העתיק ביוון כונה בשם אקסיומה דהיינו אמת שאין צורך להוכיחה. אבל כבר הוכח שאין דבר כזה. ובוודאי מי שטוען לכתר מדעי מודע לכך. הנחה היא הנחה בלבד ולכן רק אלה שמסכימים לצאת בהנחה מסוימת יכולים לדון ביניהם כמו שחקני שח מט שמכפיפים את עצמם לחוקי המשחק ובהתיחס לחוקים אלו מתהל הדו שיח ביניהם.הנחת היסוד של ה"פסבדו מדענים" היא שהאמת ניתנת להוכחה שכלית אמפירית. אבל בהתיחס לכך שהכל תלוי בהנחה לעולם לא נדע אם ההנחה עצמה נכונה. ולכן המסקנה של מחקר לעולם אינה מחייבת את הכלל אלא רק את המסכימים להנחה זו.ובכפוף לספק הנצחי

אני חילוני! תמיד הייתי. אבל מזה שנים רבות אני מאמין באלוהים הפרטי שלי - במשהו מופשט שהוא מקור התקוות הבקשות והתפילות שלי, המצפון שלי, הטוב והרע שבי, מקור הסליחות, הגאוות, החלומות, הגעגועים והכמיהות שלי... לקשור בין אלוהים שלי לבין בורא עולם, או קיום מצוות, או דת כלשהי, זה נראה לי ממש מגוחך! שהרי האדם הוא זה שברא את האלוהים...!!

איינשטיין גם אמר, במכתב לפילוסוף היהודי, אריק גוטקינד, ב-3 בינואר 1954, את הדברים הבאים:

"המילה 'אלוהים' עבורי אינה יותר מאשר תוצר של החולשה האנושית, והתנ"ך הוא אוסף מכובד, אך פרימיטיבי של אגדות שהן ילדותיות למדי. שום פרשנות, מעודנת ככל שתהיה, לא תשנה זאת עבורי... בעיני הדת היהודית, כמו כל הדתות האחרות, היא התגשמות האמונות הטפלות הילדותיות ביותר. העם היהודי שאליו אני גאה להשתייך ושיש לי זיקה עמוקה למנטליות שלו, אינו שונה בתכונותיו, בעיני, משאר העמים. עד כמה שראיתי, היהודים אינם טובים מעמים אחרים, למרות שדלות כוחם מגינה עליהם מפני החולות הרעות ביותר. מלבד זאת, אין בהם בעיני שום דבר 'נבחר' ".

בכל מקרה, לאתאיסט לא צריכה להיות שום בעיה עם האמירה של איינשטיין ש"מדע ללא דת הוא נכה. דת ללא מדע היא עיוורת". אם במילה 'דת' הכוונה, למשל, לעקרונות מכוונים לחיים רצויים ושיפור עצמי, אין ל'דת' כזו שום סתירה או מתח עם אי-קבלה של כוחות על-טבעיים.

“I think it's much more interesting to live not knowing than to have answers which might be wrong. I have approximate answers and possible beliefs and different degrees of uncertainty about different things, but I am not absolutely sure of anything and there are many things I don't know anything about, such as whether it means anything to ask why we're here. I don't have to know an answer. I don't feel frightened not knowing things, by being lost in a mysterious universe without any purpose, which is the way it really is as far as I can tell.”

יש רק שני סוגי אנשים שחושבים אחרת: 1. שטופי-מוח 2. טיפשים ואגב אני מאוד אוהב את הסיפורים שם...

דתות יש בשפע, סיפורי הגדות מכול העולם. ירושות מדורות קודמים.

מקשקשים את המדע עם דת, ומוכרים את זה למאמינים שלהם.