בעיני - חצי עבודה.

שלום לכולם, התופעה פתירה בדרך טבעית , ד"ר מיכאל שכטר מנהל היחידה למחקרים קליניים מצא שהמגנזיום - הוא המינרל הנותן תשובה לנושא. רק מה חברות התרפות ממנות את קרן המחקרים בכל בית חולים הרופאים יוצאים למסעות השתלמיות ברחבי הגלובוס. ( למה לא) ולכן הפתרונות הטבעיים נעלמים מהשטח. המגנזיום משפר את חילוף החומרים של שריר לב מפחית גם הפרעות בקצב הלב. לתשומת לבכם נניתן למצא דרך הגוגל את כל המאמר. ישנו מאמר נוסף של שוקי אזרח מן השורה שאחרי מחקרים אישיים שלו מצא את אותה תשובה ניתן לכתב לו ל JOSHSPA@GMAIL.COM בהצלחה לכל בעלי הפרפורים.

יש אטיולוגיה לפרפור פרוזדורים של כנראה אנשים בריאים "שלוקחים ללב יותר מידי". ככל הנראה אלו אנשים בריאים בדרך כלל שבאופן פתאומי בשנות ה-50-60 לחייהם מתגלה אצלם פרפור לבבי. במקרים שכאלה הטיפול הסטנדרטי במדללי דם ובתרופות שומרות קצב יכול להיות בעייתי. במקרים שכאלה עדיף לטפל במקור הבעיה דהיינו מתח ולא רק בסימפטום. הרפואה הקונבנציונלית לא יכולה לקרוא סימפטומים נפשיים או רגשיים ולכמת אותם בבדיקות מעבדה ולכן גם 50% "הלא מאובחנים" מקבלים את אותו הטיפול כפי שבפרוטוקול הרפואי לחולים מאובחנים.
למקרים "לא מאובחנים" מסוג זה עדיף לקבל טיפול ברפואה אלטרנטיבית (דיקור סיני יעיל במיוחד) במקביל לטיפול ברפואה מערבית.
נוסף על כך, מחקר מקיף שנעשה לפני כשנה גילה שקומדין לא רק שאינו מונע אירועים מוחיים אלא אפילו גורם להם. קומדין נמצא בסל התרופות. מכאן הניסיונות להכניס תרופות מדללות דם חדשות כמו פרדקסה שאינן בסל.

אפשרות נוספת שלא הוזכרה בכתבה, אבל היא יעילה ומונעת את הצורך בקומדין, היא השתלה של התקן בשם Watchman. זוהי מעין מטריה קטנה שמושתלת בצנתור ומונעת מעבר של דם לאוזנית שבלב (היכן שנוצרים מרבית קרישי הדם).

ואתם מקבלים הגנה חזקה ואנטביוטיקה טבעית
כנגד מחלות ופרזיטים וקרינה
וכל סוג של פגעי הזמן
רפואה שלמה ורחמי שמים
לכל עם ישראל .

לחולים שאינם יכולים ליטול תרופות מדללות דם, לא קומדין ולא תרופות מהדור החדש, ישנו פתרון מוכח ויעיל.
הפתרון הינו סגירת האוזנית בהתקן דמוי רשת, באמצעות צנתור.
שם המוצר ווטשמן.
הטכנולוגיה מאושרת בסל הבריאות.

אותו בית חולים שטיפל באמי בבעיית פרפור החדרים הוא אותו בית חולים שבדיוק היום לפני שנתיים הבאנו אותה אליו עם בעיה של שבץ. רק שבאותו בית חולים יש רופאים שכנראה שכחו מה למדו בבית ספר לרפואה, יחד עם החמלה האנושית ששכחו בבית והחליטו שהיא לא עוברת שבץ אלא חווה בעיות על רקע רגשי. מאותו בית חולים היא יצאה 13 יום אחר כך על אלונקה לדרכה האחרונה. 1:0 לרפואה הציבורית בארץ!!!

האם מבחינה קלינית (ללא שיקולי עלויות) ניתן להשתמש בתרופות החדשות גם במקרים נוספים מלבד ההתוויה של פירפור עליות (בתסחיפים ריאתיים למשל)?