אכן בכל הרצאה ניתן היה להבחין שמאחורי הידע העצום ישנה הבנה עמוקה של התהליך
צבי ינאי חיבר בין הדעת וההבנה כך שאדם מן הישוב יבין את התהליך המתרחש.
האיש שידע והבין יותר מכל את סוד החיבור בין המדע והאדם, בין הטכנולוגיה והמדעים
יהי זכרו ברוך

לפני הרבה שנים לקראת השחרור מהצבא בעודי מתלבט מה ללמוד ישבתי באוטובוס חזרה מהבסיס וקראתי גליון "מחשבות" כלשהו שערך צבי ינאי.
תוך כדי קריאת מאמר על אבולוציה , אני ממש זוכר את הרגע בו אמרתי לעצמי "רגע, אולי נלך ללמוד רפואה? שאר המאמרים שהוא כתב\ ערך אף דחפו אותי לכך
בעצם אני צריך להגיד לו סוג של תודה. יהי זכרו ברוך

אבל ישראל היא הכל מלבד עולם הגיוני. פה מעריכים פרימיטיבי עם סיר לילה על הראש, שממלמל קישקושים על ספר מיתולוגיה שנכתב לפני 2000 שנה, ולא אדם אוטודידקט שהפך את המדע לנר בחייו.

ציטוט מדבריו:
"אלוהים צריך להוכיח לי שהוא קיים, והוא עדיין לא הוכיח את זה. אני מוכן לחיות יפה מאוד בעולם שאין בו תשובות סופיות, בעולם שאין בו ידיעה, אבל אני לא מוכן לחיות בעולם שיש בו אלוהים".

כן, אדם מיוחד. הכרתי אותו מהיותי בן קיבוץ יפעת, אבל הייתי צעיר ממנו במספר שנים ומעולם לא שוחחתי עמו אישית. בהיותו בשרות חובה בצבא, הוא היה מדריך צניחה והיה גיע לפעמים לחופשות במדי הצנחן שלו ובטי שרט לבן צמוד לגופו הבנוי לתלפיות. הוא נראה לי אז פיזי מדי. אני לא סבור כי הכיר אותי בכלל. בשנות השמונים, שנים רבות לאחר ששנינו הרחקנו מאוד מהקיבוץ ניסיתי, לשווא, להשיג חוברת מחשבות שיצאה והייתה מוקדשת לאבולוציה. כתבתי לו שברצוני לרכוש חוברת כזו, אם אפשר, ישירות מהמערכת, ולהפתעתי, הוא פשוט שלח לי אותה חינם מבלי להוסיף כל מילה. קראתי כמעט את כל ספרי המדע שלו שהיו מרתקים ואת שני הרומנים האוטוביאוגרפים המרתקים שלו. שני ספרים שהיו בעיני פאר ספרות הפרוזה הישראלית. פשוט נפלאים ומרתקים. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

בסוף שנות השבעים והשמונים היה צבי חלק חשוב במיצוב החברה כגוף מוביל בתחום החדשנות והתרומה החברתית.לקוחות ועובדים התרגשו מכל הופעת חוברת חדשה של ״מחשבות״.כדאי שהחברה תפיק לזכרו את אסופות המאמרים בספר אחד...ניפגש להפרד ממנו!

נשלח מהסלולארי שלי

הישראלית לא תסולא בפז. כתב העת 'מחשבות', ושני ספריו המדהימים, מקנים לו מקום של כבוד בעולם הזה, וזיכרון נצח לאחר לכתו. ספרים מופלאים ומושלמים, ובזכותם נסלחה לו האטימות הרגשית שהפגין כלפי עובדים בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד המדע. עם אינטליגנציה כמו שלו, והתבוננות ייחודית על העולם, כנראה שקשה היה לו להזדהות עם אנשים שאינם מגיעים ליכולות שלו. ספריו עבורי, הם קסם מופלא, ובזכותם יהא זכרו ברוך.

איזה איש מדהים: נער ניצול שואה, צנחן ולוחם, מראשוני הצנחנים, פילוסוף של המדע, מנכ"ל משרד המדע, סופר מרגש, חילוני מובהק, ליברל אמיתי, בעל ואבא נפלא והכל באיש אחד שכנראה לא גמר בית ספר. היה ראוי שמשרד המדע יקים פרס על שמו וימצא דרך לדבר עליו ולהביא את סיפור חייו לכל נער בארץ.

שלא יישאר רק לינק הספד יפיפה זה,
דרוש תיקון ובמה מחודשת לכותב המדהים הזה.
דחוף מהדורות מחודשות לספרי הפילוסופיה של האיש שהקדים את זמנו.
מוציאים לאור, אתם אמורים להוציא קוראים אל האור, זה הזמן שלכם, לא יכול להיות שאין את ״בעקבות המחשבות״ למשל על המדפים...

כיום מקובל שאם ספר פופולרי סימן שהוא איכותי, וזו כניעה לערכי הפרסום והמכירות. היה לו ממשק מוצלח למשכילים למחצה שהדמוקרטיה מייצרת, וטוב שכך. לא היינו רוצים שהרוב יהיו איכרים נבערים כמו בימי הביניים, אבל התוצאה היא עליית טיפוס של משכיל למחצה. לא ידעתי שכתב שירים, אולי הוא היה משורר טוב.

מהי חשיבות ההשכלה בחברה? הוא היה אדם שאהבת הלמידה הנחתה אותו בכל מאודו.האם יש עוד קרקע תודעתית בארץ שעליה יכול לצמוח אדם כזה? כיום אנו חיים באקלים חברתי מכוער (אין לי מילה אחרת לתאר) שבו למידה נתפסת כלגיטימית אך ורק לפי כדאותה הכלכלית בטווח הקצר, והאדם נתפס כלגיטימי לפי סטנדרטים חומריים כמעט לחלוטין. כל עוד זה המצב, לא יווצר צבי ינאי חדש בעתיד כלומר אדם שיודע לקרב בין תחומים אינטלקטואליים ואת האדם אליהם.

הכול מותר? אין גבולות? למרבה הצער מוסד ביקורת הספרות מוכיח שוב ושוב שאין עוד חיבור בינו לבין עיסוקו, וכן, ההתמוטטות היא מכול כוון, גם מצד תנאי ההעסקה ושכר המבקרים.