נשלח מהסלולארי שלי

נשלח מהסלולארי שלי

למה אפשר לדבר עם ילדים על כל האיברים בגוף חוץ מאשר על איבר המין? מדברים איתם על העיניים, אוזניים, אף,פה, על עשר האצבעות יש אפילו שיר, רוקעים ברגליים, מוחאים כפיים, שיער מתנופף, ורק על רקמות העור הרגישות בין הירכיים אף אחד לא מצייץ. למה שילדה בת חמש לא תדע שיש לה דגדגן? זה סוד מלוכלך שצריך להסתיר? בכלל, כמה נשים מבוגרות יודעות שיש להן שפתיים פנימיות וחיצוניות? מה זה הטאבו המטורף הזה סביב לא לדבר על מיניות עם ילדים? אפשר לשים אותם בגיל שבוע על כרית ולתלוש להם את העורלה כמו חבורת פסיכים, אבל לדבר איתם על תפקידי העורלה שנלקחו מהם? אוי ואבוי! אסור! ואז מתפלאים איך ילדים בני חמש עשרה נזכרים פתאום שהטרידו אותם מינית בגיל חמש, אז הם פשוט לא ידעו לתמלל מה בדיוק עשו להם ולמה, גם להתנגד הם לא היו יכולים, כי אמא ואבא חינכו אותם שבשם המסורת, גם לפדופיל עם כיפה מותר לגעת בהם איפה שהוא רק רוצה.

לא מביאים ילדים.
למה חייב ????????????

בעולם המודרני צצו כל מיני יועצים להורות, ולכל דבר ועניין ,וזאת מפני שההורים היום רוצים שהכל יכנס לתוך תבנית של ריאלטי ,שמגיע איזשהו יועץ והכל נפתר.
הורים צעירים, הורות היא ריצה למרחקים ארוכים ,לפעמים מרוממת,לפעמים כואבת ומתישה,
המלצתי אל תקשיבו לכל יועץ שרלטן שעושה סיבוב תדמיתי וכלכלי עליכם,לכו עם האמת ההורית שלכם ותראו כמה האינטואיציה שלכם טובה מכל עצת מומחה ,טעיתם ,לא נורא תנסו שוב ,בסוף תימצאו
וכעומד על דעתו,אתם גם לא צריכים להקשיב לי,זהו טיפ חינם מאב שלושה(20,15,7)

סליחה על התגובה הבוטה, אבל זה היה ממש על העצבים...

הכל שאלה של איזון. לדעתי על כל 7 פעמים של אמירת כן ניתן לומר פעם אחת לא (בערך). ולהגיד לא על דברים עקרוניים ולא סתם על קפריזות של ההורה. כאשר הילד מפנים שברוב המקרים אומרים לו כן ובמיעוט המקרים אומרים לו לא (כלומר, זה לא מגמה נמשכת ) אז הוא מגיב לאמירת הלא בצורה יותר מאופקת וגם ההורה לוקח את הבכי של הילד פחות קשה. ממש כמו בין בני זוג נשואים. חשוב מאד לחשוב טוב טוב האם אמירת הלא שלי היא מתוך חולשה שלי כהורה, מתוך קפריזה שלי, מתוך עצלנות שלי, מתוך חוסר ביטחון שלי, או שהיא דבר הכרחי לילד. תגלו מהר מאד שהרבה מהלא שאנחנו אומרים לילדים שלנו הם לא דבר הכרחי. מי שיקפיד לא לומר לא על דברים לא עקרוניים יהיה לו הרבה יותר קל להגיד לא במקרים עקרוניים. תנסו את זה . מקווה שלא סיבכתי אתכם.

מרוב מילים הלכתי לאיבוד בין החפירות... עד שאיני יודעת איפה זה ׳איבוד׳.
יעני - חפרת !

נשלח מהסלולארי שלי

הוא תמיד לגבות את ההורה השני ולהציג חזית אחידה מול הילדים גם כשלא מסכימים אחד עם השניה, ורק בחדרי חדרים להתווכח על דרך החינוך. ילדים להורים שאחד אוסר והשני מתיר, מהר מאוד יבינו את הפואנטה ויפנו גב להורה הקפדן יותר, דבר שיצור אצלו תסכולים ותחושת תחרות על ליבם של ילדיו ולבסוף לקרע עם בן/בת הזוג.

נשלח מהסלולארי שלי