אולי זה נובע מבעיות בביה"ס? אולי הילדים מציקים לו?

אולי הוא מתקשה בלימודים יותר מהאחרים והמורה מתייחסת אליו בזלזול ובכעס במקום בסבלנות ובהבנה?

ואולי הוא דווקא תלמיד טוב שדורשים ממנו להיות תמיד ראשון בכל ומביעים בפניו אכזבה כשזה לא קורה?

שהייתי קטן, לא שש אבל לפני זה קרה לי, עד שתפסתי שאני חולם שאני בשירותים, ולכן זה היה נראה לגוף טבעי.
מאז זה הפסיק.

דר קושניר מראשל''צ!

אני וכל האחים שלי הפסקנו לעשות פיפי במיטה בכיתהז-ט
והתרופה שעזרה לי להיגמל זה מינרין

נשלח מהסלולארי שלי

אני וכל האחים שלי הפסקנו לעשות פיפי במיטה בכיתהז-ט
והתרופה שעזרה לי להיגמל זה מינרין

נשלח מהסלולארי שלי

היום בגיל 59 שכחתי מזה הכי חשוב לא להביך , ומאד לתמוך ומי שלא הרטיב בחייו לא מבין את הבעיה הדרך בה אני נגמלתי זה לאמן את הסוגר של השתן בכל פעם ביום שיש שתן יש לתת עם עצירה ובהפסקות זה מאמן את הסוגר לשלוט ביציאה

נשלח מהסלולארי שלי

לתת לו תרופה סבתא מנסיון זה עוזר מאוד (דבש טהור כפית על הבוקר לפני האוכל ולפני שינה בהצלחה שיהיה)

1. שינה חזקה 2.פחדים ליליים, ילדים מפחדים לרדת לשירותים בחושך 3. לקויות אורגניות 4. גנטיקה- אם אחד ההורים הרטיב עד גיל מאוחר, רוב הסיכויים שגם ילדיו ירטיבו. הטיפול: בלי תרופות, שתייה מעטה לפני השינה, הרגלים קבועים לירידה לשירותים, בדיקת הסיבות לפחד אצל הילדים וטיפול בם ועוד.

ביום יום וגם יש בעייה רפואית של הילד

במיוחד במרכז

למה? כי בחורף זה פשוט נעייייייייםםםםםםםםםםםם.

מכורים למינרין מלט .
תאומים בני 15

לא יודעת אם יש קשר אבל כשהתחלתי להתעסק בעצמי זה פסק...

מה לא ניסינו- פעמונית, תרופות שטשטשו לנו את הילד לגמרי, עם חיתול/ בלי חיתול. יש שלפוחית קטנה ושינה חזקה... היינו כבר ממש מיואשים. הגענו לפרופסור כהן בשניידר שמתעסק בהרטבת לילה, הוא הפנה אותנו לפסיכולוגית בשם חגית זיו מרמת השרון- ומאז הכל יבש!!!! מדהים

לתת לשתות עד שלוש שעות לפני השינה (לא קולה או משקאות שמכילים קפאין - אני יודע שמדובר בילד בן 6, אבל כבר ראיתי הורים שנותנים לילד שלהם נס קפה בערב. אלכוהול אין מה להזכיר כמובן).
לעשות פיפי מספר פעמים לפני השינה - לא רק פעם אחת אלא כל 20 דקות להתפנות.
להעיר את הילד מספר שעות אחרי שנרדם - אפשר לכוון לו שעון מעורר לחצות כדי שילך להתפנות.
אני מכוון את הטלפון שלי על רוטט בשלוש לפנות בוקר כדי לקום להתפנות לפני שיברח לי.

אני הראבתי עד לגיל 15, והדבר נבע משתי סיבות: 1. גנטי- אבא שלי הרטיב. 2. היחס ״החיובי״ של הוריי. מסקנתי היא עם הגנטיקה אין מה לעשות, אבל לתת יחס מכבד, אוהב ותומך חייבים.
יש לי שלושה ילדים שהרטיבו ועם יחס חם אוהב ותומך הם הפסיקו.
בהצלחה לכל ההורים המודאגים

נשלח מהסלולארי שלי

כשהייתי קטן (כיום אני בן 25, אז הייתי בן 6 בערך) עדיין "הרטבתי", ואמא שלי לקחה אותי לרופאת המשפחה כדי להתייעץ בנושא. רופאת המשפחה אמרה שמה שצריך לעשות הוא שאכין לעצמי טבלה, וכל בוקר אסמן בה שמש אם לא "הרטבתי" וגשם אם כן. על כל יום של שמש אני מקבל פרס (אמא שלי היתה קונה לי איזה שוקולד או צעצוע קטן כפרס).

אני מאמין קטן מאוד בפסיכולוגיה ומאמין גדול מאוד במדע ועובדות מוצקות - אבל אני מוכרח להגיד שעלי זה עבד, ועד כמה שאני זוכר במהירות.

צריך להבין כל ילד בגילו , ולא צריך להלחיץ , אפילו לא לדבר על זה אבל בכל זאת לשאול אותו , מה קורה בבית הספר האם מציקים לו . שילד מרטיב לנסות להקים אותו פעמיים בלילה לעשות פיפי וכמוון גל לפני השינה להזכיר לו ללכת לשירותים לעשות את זה לפחות חצי שנה . ואם זה לא עוזר פשוט שהוא קם בוקר רטוב פשוט לתת לו להתקלח לבד ואחרי מקלחת לתת לו להרים את המצעים ולהכניס למכונת כביסה זה יכול לעזור בפחיה פסיכולוגית , שהוא קם בבוקר לא לדבר על הפיפי ולא להגיד לו הוי שוב עשית פיפי ואם הוא מדבר ומזכיר פיפי להגיד לו שלא נורא שלא קרה כלום .

נואשתי מכל הטיפולים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, כדורים וכו' שלא עזרו לי.
באקט של יאוש וממש כמוצא של כלו כל הקצים החלטתי שאני פשוט מ פ ס י ק !
לקחתי את השעוונית שהגנה על המזרן ופשוט זרקתי אותה לילה אחד לפח בחוץ (בלילה, בלי שאף אחד רואה כמובן).
מאז (32 שנה) אני קם יבש.
כמה שנים של תסכול, דימוי עצמי נמוך, מבוכה, הימנעות ופחדים מהעתיד יכלו להיחסך ממני... פה ושם התעניינתי ולא שמעתי על טיפול כזה דרסטי.
לפחות אצלי זה עבד. הצלתי את עצמי.
יש לציין, יחסים עם רגש ותקשורת נהדרת עם ההורים.

עם תחתון רטוב איזה בעסה

אלא בעיה גנטית שתחלוף עד גיל 12 בערך.כילדה שהרטיבה ועברה את הבדיקות הפסיכולוגיות והאיבחונים אני מציעה לכם לעזוב את הילד. הוא לא אשם, אין לו בעיה
רגשית. הוא בסך הכל במצב מאוד לא נעים. זה עובר....

ההורים. אלב האינפנטילים האלה בעצמם מרטיבים במיטה