וזה קיים גם בכל הדתות, במערכות הכלכליות ועוד.
בכל מקום, כדאי למערכת למנוע מזרים להבין.

נשלח מהסלולארי שלי

ללא הפלצנות הם לא ירגישו מורמים מעם

כמה שלא תפשט את השפה בארץ, עדיין הישראלי הממוצע לא יבין מה שהוא קורא.

הבעיה היא שהשפה הפכה זולה עם השנים (כנראה עם המצאת הריאליטי). אולי מישהו רוצה לכתוב מחדש את המחזות של שייקספיר ככה שגם ערסים יוכלו להבין?

מצפיה בטלביזיה בהופעותהם העילגות בד"כ של עורכי הדין, נראה לי שהם יודעים רק 3 משפטים פשוטים, עליהם הם חוזרים כתוכי והם:

למרשי אין קשר לעבירה המיוחסת לו.

ההר יוליד עכבר, או לחילופין המשטרה טיפסה על עץ גבוה.

ולסיום: בסופו של יום הצדק יצא לאור.

בסופו של יום הצדק באמת יוצא לאור, ומרשו הצדיק נשלח לכלא.

שאינם עו''ד, ומאידך, הבנת הנקרא הממוצעת של מר ישראלי הממוצע , לא מי יודע כמה. כך, שצריך לעבוד בשני המישורים - לפשט את השפה המשפטית, מחד, ושפר בהרבה את כושר הבנת הנקרא של הישראלי הממוצע.
עכשיו לביצוע, יש לנו הרבה עבודה לפנינו, בנושא הזה. אגב, גם בהאבה נושאים אחרים .

המלפפון החם של עולם המשפט. בזכות ולא בחסד. עלה והצלח!

אבל מאחר ורוב עורכי הדין מקבלים שכרם לפי שעות, צריך למלא אותן איכשהו....

השופט בנאומיו...

השפה העברית פשוטה לעין ערוך מן האנגלית, עוד בבסיסה. באנגלית יש לפעמים עשרות מילים דומות שכל אחת מייצגת גוון אחר . יש ביטויים מורכבים שונים ומשונים. מפני שאנגלית שפה עשירה וכך גם שפות אירופיות אחרות (וגם שפות אסייתיות מסויימות, כנראה).

לעומת זאת, עברית שפה ענייה יחסית, מפני שבמשך אלפי שנים לא השתמשו בה במידה מספקת.

על השפה העברית יש איום יום יומי, הן בכך שתלמידים ואחר כך מבוגרים טועים קשות. כמו שכתב מגיב אחד, הרוב לא יודעים את ההבדל בין לשכור ולהשכיר, לשאול ולהשאיל, עוד הרבה טועים קשות בכתיב, והתקשורת ממלאת את השפה בביטויים לועזיים מיותרים אפילו כשיש להם מילים עבריות ידועות וותיקות.

למשל, כל עיתונאי פלצן יכתוב טרנד במקום מגמה. קמפיין במקום מערכת בחירות. סלב במקום אישיות. ועוד ועוד ועוד.

חובתנו לשמור את השפה העברית ולהעשיר אותה. השפה המשפטית דווקא מעשירה אותה להפליא.

אני לא משפטן, אבל קראתי הרבה פסקי דין בעברית. הבעייה בהם איננה השפה, אלא לפעמים הגישה של השופט להעמיס כמה שיותר ולהשתפך כמה שיותר, וכך יוצא מסמך ארוך ובלתי קריא.

שלום
כתבה שלמה על תנועת השפה הפשוטה, והכותבים ממשיכים בשפה המשפטית ובשאר החוליים של השפה הלא פשוטה. בפשטות, זה מראה עד כמה סוג כתיבה זו הפכה אפידמית בקרב עורכי-הדין.
דוגמאות -
"...שמטרתה להפוך את שפת המשפט (ואת שפת הביורוקרטיה בכללה) לבהירה ונגישה לכול. כדי לבדוק אם תנועה לשפה פשוטה יכולה לקום גם כאן - כדאי ללמוד למה ואיך היא צמחה שם"
"...אך בכל אלה אין די. את עקרונות השפה הפשוטה (שהם מן הסתם פשוטים למדי) ראוי להנחיל לכל האוחזים בעט המשפט, ולומר להם: כתבו פשוט."

כמו כל דבר בשנים האחרונות מדובר בניסיון להנמיך את השפה. פעם הקפידו על כך שילדים ילמדו היטב זכר ונקבה במספרים. היום אומרים שזה לא חשוב. פעם היו מקפידים שילדים יקראו ספרים כשהתרגום תואם ככל האפשר למקור, היום מתרגמים ספרות טובה (במקרה הטוב) לתקציר ירוד. פעם אמרו: "בגד הים", "עורך הדין" וכד'. היום אפשר לשמוע ברדיו כתבים אומרים: "העורך דין", מכיוון שהאקדמיה ללשון העברית נכנעה ללשון המדוברת.
כן, טפסים צריכים להיות ברורים, אבל לשון הטפסים אינה קשורה כלל למשפט. בטיעון בפני שופט חייבים לשמור על רמת דיון מתאימה ולא לדבר בשפת רחוב.

ברגע שאני מבחין במילה ״בכדי״ (במשמעות של כדי), או ״באם״, אני כבר מבין שיש לי עסק עם עו״ד של מאתיים ש״ח והתוצאות תהיינה בהתאם.

בארץ יש לחייב גופים ממשלתייים לערוך הגהה לשונית.

הבזיון של סיטיפס בי-ם בימים הראשונים של הפעלת הרכבת הקלה (״רח׳ hahalutz״ במקום heghalutz") לא היה מחיוב המציאות

אגב, גם עיריית ירושלים יכולה להשקיע בתקליט של 106. (אנו מטפלים בפניות bepniot, במקום bifniot).

אם בארזים נפלה שלהבת...

עוד מבחנים - משפטים ארוכים עם יותר מדי שכוללים ו\או עד שאי אפשר להבין מה קורה כאשר תנאים מסויימים מתקיימים או לא. נכון בייחוד כאשר יש שילובים ביניהם, כאשר ביטוי לוגי היה הופך פשוט מאד או טאוטולוגיה (תמיד נכון או לא).

ומה עם אילו אשר משלמים מזונות, ידעו בפירוש לאן שמוליק יכול להוביל אותם, אך באותה השנייה העדיפו להתעצל?
האם זכאים להערכה מחודשת בגובה הסכום?
בחור כבר מזמן אין גרוש, אך הוא משלם כמו ייקה

שלהם ועם השפה "הגבוהה" ויכתבו קצר ולענין את פסקי הדין, אני מבטיחה להם שיהיה להם יותר זמן לטפל בעוד תיקים - אחת הבעיות הגדולות במדינת ישראל שבגללה הצדק בכלל לא מגיע לאן שהוא צריך להגיע (במקרה הטוב - בגילגול הבא). זו הסיבה למה הם לא מספיקים. חבורת של טוחני זבל.

הכותבים הנכבדים אינם מבינים את משמעות הביטוי "מן הסתם" בו הם משתמשים.
משמעות הביטוי היא דומה ל"ככל הנראה". הם משתמשים בו במשמעות "כמובן", וזו כמובן טעות קשה, כמעט היפוך המשמעות. חחח

"מאחר ש-". :)

לדעתי, ניתן לתבוע מי שמוציא מסמך בשפה בלתי קריאה - עפ"י חוק הנגישות.