לידיעתך ,חוברת ראשונה כמו רומן ראשון אינו מבשר על יצירה גדולה.השפוט של החוברת הוא מאולץ והבקורת וגם ההלל מוגזמים ולא נחוצים.לדעתי ישר כוח למי שמוציא חוברת כזו בימים כאלה.

כתבי עת ספרותיים נועדו לגלות כותבים חדשים, אחרת זו סתם התכנסות בורגנית טיפוסית של גילדה שנהנית לטפוח לעצמה על הכתף באופן קצת אובססיבי. חבל ש"מטעם" נסגר. חבל ש"מסמרים" נסגר. חבל ש"עכשיו" גוסס באומץ כבר עשורים. חבל ש"קשת החדשה" לא מצא תחליף לאהרן אמיר. אין שום סיכוי שאשקיע 85 ש"ח בגיליון של כתב עת שרשימת המשתתפים בו מעלה תחושה עזה של מיחזור. לא מפתיע שהחנות הכה בורגנית "סיפור פשוט" בשכונה הכה בורגנית נווה צדק עומדת מאחורי הגוויה הזו. הרבה מיתוג, מעט אג'נדה.

לא יאומן.

יוצא כתב עת חדש בישראל, בזמנים שעיתונים מבוססים נסגרים על ימין ועל שמאל.

מישהו חלם חלום, השקיע מכספו הפרטי, והביא ארצה את המותג הספרותי הגדול ביותר בעולם.

המבקר עצמו מודה שזה מגזין איכותי ומעניין, ומביא ארבע (!) דוגמאות לסיפורים חדשים ומרתקים, שהוא עצמו נהנה מהם מאוד, ושמן הסתם לא היה נחשף אליהם לולא המגזין הזה.

ומה המסקנה מכל זה?

שעצם קיומו של המגזין "מעלה סימני שאלה על נחיצותם של כתבי עת כאלו."

והשאלה שהכי מטרידה אותו: "האם איכות כקריטריון היא בכלל מספיקה ומוצדקת כדי להעמיד כתב עת."

אלוהים אדירים, באיזו ארץ חמוצה ונרגנת וחסרת פירגון אנחנו חיים. זה מה שיש לך להגיד, על מגזין חדש שאתה עצמך נהנית ממנו? שאין לו זכות קיום, כי הוא "רק" איכותי?

האם למגזינים האחרים שהזכרת, אלה עם האג'נדות, יש יותר זכות קיום? למרות שאתה עצמך מודה שהתפוצה שלהם מוגבלת לשלושה רחובות בתל אביב?

היית אומר אותו דבר על אוכל, נניח?
האם היית מעדיף לאכול לחם גרוע ממאפיה עם אג'נדה, מאשר לחם טוב ממאפיה טובה, חסרת אג'נדה?

זו הדרך לקדם את פניו של מגזין חדש שאתה עצמך נהנית מרובו - על ידי חמיצות פנים ועיקום אף? על ידי השאלה הנוראית, "מי צריך איכות?"

עם מבקרי ספרות כאלה, עדיף לראות טלוויזיה.

והביטוי הוא "לבטל במחי יד". אין דבר כזה, "לבטל במחי".

הממשלה צריכה לעודד ולתמוך בהוצאת כתבי עת אלקטרונים, שעולים כסף לקורא. מחיר סביר 2 שקל לגליון, או 10 שקל למנוי שנתי. יש לעודד כספית מערכות עיתוני שירה, לנפק גם ורסיה אלקטרונית. ואחרי זמן מה, רק אלקטרונית. אכן המחירים נמוכים, אבל עותק אלקטרוני, לא עולה כסף. ההשקעה,בעריכה וכו' תוחזר, בהתחלה על ידי הממשלה, או גופים כלשהם. די מהר במידה והעיתון אטרקיבי וראוי יותר מאתרי השירה באינטרנט. העיתון הזול הנגיש והראוי ייקנה על ידי אלפי חובבי שירה, ויחזיר את ההשקעה כנ"ל לספרי שירה אלקטרונים. הללו צריכים להמחר לא ב 40 שקל, או בלי כסף, אלא ב 4 שקלים, ואז ייקנו

מכונה משותף - כי הרגילו אותך? שמעת על רב גוניות? על ורסטיליות? לא תמיד צריך לחפש מכנה משותף רק כי צריך לכתוב מ אמר לאתר.