הווי החיים המשפחתי המתואר טרום הטלוויזיה והאייפון הוא מאלף. אנשים שמצאו הנאה אלה בחברת אלה. במשחקים בקריאת ספרים. עולם אחר.

נשלח מהסלולארי שלי

לתרגום הקודם של עופרה ישועה-ליית'? כל כך קשה לפרגן??

אחד הספרים המרוטים ביותר בביתנו , נפתח שוב ושוב. הצב אכילס (אכילס - תותים!) וכל הדמויות המתוארות באהבה ובהומור הנהדר של אוהב אדם ובעלי חיים. וגם אחת הסיבות לנסוע לטייל ביוון היפהפיה.
מסכימה שגם התרגום הקודם נפלא וממש לא מיושן.

אני לא יודעת מי תרגם את המשפט של לורנס:
"זה מאוד זדוני. מאוד מצחיק. ואני חושש שזה גם ספר אמיתי מאוד"
אבל לתרגם wicked לזדוני זה תרגום בעייתי מאוד.
אני מקווה שהתרגום של הספר יותר טוב...
קלאסיקה נפלאה לכל המשפחה.

ג'ראלד דארל הוא גיבור ילדותי. והספרים שלו פשוט נהדרים.
מומלץ לכל מי שמעוניין שילדיו יגדלו עם נשמה יתרה- לטבע, לסביבה ובמיוחד לאנשים אחרים.

ספר חובה למי שאוהב לצחוק...
פעם בשנה בערך, לאורך שלושים השנים האחרונות, אני מוציא אותו מהספריה וקורא מתחילתו ועד סופו בנשימה אחת ושואב אנרגיה ומצב רוח טוב, עד לפעם הבאה.
כל מה שג'. דארל עשה היה מעולה, כולל סדרות הטלביזיה .

קראתי את הספר בתרגום המקורי. ספר מרתק מצחיק, כתוב בשנינות שמביאה את הקורא לפרצי צחוק בלתי נשלטים. אחד הספרים הטובים שקראתי. תמיד נעים לחזור ולצלול לתוכו.

נהנו לקרוא שוב ושוב

קרובתי רוזי. ספר מקסים לילדים/נוער/מבוגרים על בחור שיורש פילה חובבת בירה.

בקיצור סופר ענק.

האיש שהכריח אותו בילדותו בקורפו לכתוב יומן ונתן לו את הבסיס הספרותי.
לארי היה הבכור והיה סופר יוצא מהכלל ברם אחיו הצעיר האפיל עליו בגלל שפנה לתחום יותר קליל בכתיבתו.
היומנים אותם כתב ג'רי בילדותו שמשו מקור לשם כתיבת ספריו כך שיצא נשכר כלכלית בזכות העצות של אחיו.
התרגום הראשון לספר בידי עופרה הוא מלכת מחשבת אם כי חלק משמות בע"ח לא כל כך עדכניים.

רכשנו אותו לאחרונה עבורי ילדינו אך למזלינו איננו נזקקים לתרגום - אנחו קוראים את המקור וזו הנאה צרופה.

מומלץ

סופר אדיר - ממש גדלתי עליו בתור ילד ואני חושב שחלק גדול מהאהבה שלי לטבע הגיע ממנו. את משפחתי וחיות אחרות ממש קראתי בשקיקה רבה ועדיין - ציפור הלעג הוא ספרו האהוב עליי ביותר!
סופר אדיר שמילא חיי בחוויות ובאהבה גדולה!

זה אחד הספרים הכי אהובים עלי. לא ברור לי מדוע צריך תירגום חדש. התרגום הקודם היה נפלא

הסיפור אינו מתאר את שיגרת חייהם האמיתית של בני משפחת דארל. למעשה לארי לא חי איתם והיתה הרבה עכירות ורוגז בדינמיקה המשפחתית שם.


לדארל היו חיים עצובים (בעיכר לקראת הסוף) כיון שהוא היה אלכוהוליסט. מורגש מאד בספריו האחרונים. זה הטוב מכל ספריו אם כי אני גם אוהבת את הספרים על אפריקה.

נשלח מהסלולארי שלי

"משוגע על חיות", שהוא מעין המשך אוטיביוגרפי ל"משפחתי וחיות אחרות", הוא ספר מרתק ומהנה אבל יותר מדי צחוקים אין שם.
ועוד אגב אחד, רוב ספריו הם אוטיביוגרפיה בצורה זו או אחרת, כולל ספרי המסעות עם אשתו ואחרים.

ואיפה כמה מילים על הספרים הנפלאים "היער השיכור" ו"חברברי הסאונה". מצחיקים ומקסימים נורא.

כל הערך "משפחתי וחיות אחרות" מוקדש לחדש, בושה, התרגום של עפרה ישועה ליית' מצוין, גם אם לא היה טוב, היה צריך להזכירו ולא להתיחס אליו כלא קיים.