מגיל שש. הייתי מגיע ונשאר לבד בערך שעתיים עד שהאחים הגדולים שלי חזרו. היה מצויין בלי שום בעיות.

מגיל 7.
תמיד קינאתי בילדים שחוזרים הביתה ואמא/אבא בבית מחכים להם עם ארוחה חמה.
דבר שהבטחתי לעצמי וקיימתי - אני בבית לפני הילדים ותמיד יש ארוחה חמה שמחכה להם או צלחת לחמם אם אני מאחרת טיפה.
נכון המשכורת נמוכה יותר אבל ההרגשה מפצה על זה. הם לא חוזרים לבית ריק.

באיזה גן עדן את עובדת?

מחיר !!!

הייתי ילד מפתח מגיל 5, והסתדרתי מצויין. וכמוני היו רוב חברי, ולא קרו תאונות, לא עם הגז ולא עם המים. האם הילדים של היום פחות מסוגלים לזה ממה שאנחנו היינו? או שאנחנו, המבוגרים, פחות מאפשרים להם עצמאות?

גדלתי ברחוב אבל אימא לא ויתרה והיום אני.....

למיטב זכרוני, אמא כבר היתה בבית מכינה אוכל רוב הפעמים, ובכל זאת, כבר בגיל 6 לא היה לי בעיה ללכת את הקילומטר הזה מבית הספר הביתה ולהגיע בשלווה הביתה. היה ימים שבהם ללכת בהוד השרון, לפני מס' שנים מכובד מדי, היה אפשרי בלי לפחד מאוכלוסיית המופרעים שגרה שם עכשיו.

ועוד השגחתי על אחי בן 2.5. הנזקים הנפשיים התגלו בגילאים מאוחרים בהרבה. כיום לדעתי היו לוקחים אותנו למשפחות אומנה... נשבעתי לעצמי שלא יהיה כך אצל הילדים שלי, והצלחתי לעמוד בזה. דווקא כן משרת הייטק, אבל שעות גמישות ועבודה מהבית (כשהילדים ישנים). מוותרים על הרבה, אבל זה הכרחי. מי שמביא ילדים לעולם, צריך להיות אחראי ולגדל אותם.

לא תלוי על הצוואר (אלא אם מתחת לחולצה), לא תלוי מחוץ לתיק. אסור שעל הילד שחוזר לבד הביתה יהיה סממן שמודיע ל"טורפים" פוטנציאליים, שאף אחד לא מחכה לו, ואפשר לעשות לו מה שרוצים.

מי חשב על בייביסיטר בכלל?
רק להתחשב בהורים שעבדו קשה שיהיה להם מעט קל יותר.

זה הילד שמכופכף בבית ספר
ואז חוזר לאבא טלוויזיה ואימא מיקרוגל
וחבר מחשב
ומקבל בגיוס פרופיל 21 בגלל היותו סוציומט

אבל לילד שהוריו לא יכולים לחזור מוקדם, הייתי מעדיפה שיחזור מהמסגרת ויהיה בבית עם זמן לעצמו. גם אני גדלתי כך, לא התלוננתי ואין תחליף לתחושה של הבית. אם סבלתי זה היה במסגרות שבהן לא ראו אותי ממטר.
כמובן שהכי טוב זה שההורים (או בייביסיטר) יהיו בבית בצהריים.

הורים שלא טורחים להכין לילדים שלהם ארוחה מזינה. אלא חתיכת שניצל טבעול או אמיתי, שמלא במלח וסוכרים. ציפס או אחד ממוצרי התוספת המוכנים עם תפו"א. יחד עם קטשופ סוכרתי. עם שתיה מוגזת רגילה. לסיום ארטיק או עוגה מהמקרר. ואז מגלים אחרי כמה שנים, בעיות של אסטמה, לחץ דם, השמנה, סוכר וגם סרטן למינהם... הורים כאלו לא צריכים לעשות ילדים.

שיעורים,אמבטיה,אוכל לישון-בטון ל ציווי,בכעס ,בצעקות-זה מה שהם עושים בזמן המצוצמם שיש להם והם רוצים שקט ושהילד בן רגע יציית.שילכו מהר לישון
.צריך יום לימודים ארוך כמו בארהב.-5 ימים בשבוע

החלטתם להביא ילדים, יופי! תפסיקו להזיק להם ולהשאיר אותם שעות לבד בבית. הנזקים הנפשיים מכך נראים שנים מאוחר יותר. תפסיקו לקרוא לזה עצמאות.

כשגדלתי חיפשתי ילדת מנעול. ככה הבאנו הבן שלנו 'בריח' לעולם. היום הוא רב גדול.

אומנם הבנות שלי במסגרת עד שאני מסיימת את העבודה, אבל אל תשכחו שביה"ס מסתיים ב 13:30 לכל המאוחר...איזה אמא עובדת עד 13:00? מי יכול להחזיק בית עם משכורת של חצי משרה???

זה ממש מעל הכוחות האנושיים; להחזיק משרה לוחצת ואינטנסיבית .לדאוג לבית חם שכולל יום יום תבשיל חדש.צריך גם למלא כמעט יום ביומו את המקרר.וגם צריך להמשיך לחייך.ואם לחייך אז צריך לייצר פנאי , לצאת ללימודים, לתחזק חברות .אה , ואוי ואבוי אם תהיהי שמנה או מלאה ולכן למוסס תסכולים צריך לפחות שלוש פעמים ללכת לחדר כושר.וגם פדיקור ומניקור ומספירה וקוסמטיקאית שחס וחלילה לא תיתקמטי...ובסוף אחרי הכל המסכנה עלולה למצוא את בעלה במיטה של חברה הכי טובה שלה.כי היא לא ממש עושה לו את זה.אקיצר לא פשוט.

רבע שעה הליכה.
ובגלל שהייתי אחראית אמהות של חברות מהכיתה אמרו להן ללכת איתי.
גיל 9?
ילדים מפונקים היום.

מחליט.ויחשוב לנכון.אך הילד מתמודד.ולפי דעתי במצב של היום צריך לקחת את הילד.

היום מתנהגים לילדים בכפפות משי. לוקחים אותם לביהס, מעסיקים אותם ואפילו שיש איזה תחרות, נותנים להם גביע על השתתפות. ואחכ מתפלאים שהילד אומר "משעמם לי". צריך להפסיק את ההתייסות הזאת ולחנך לעצמאות. הילדים של היום יעזבו את הבית בגיל 30.

אנחנו הנשים דבקנו לעצמנו את החיים עם הפמיניזם. גם אני מרגישהפשוט שחוקה עבודה עד 17:00 אח"כ עוד עבודה בבית (שיעורי בית, בישולים, נקיונות, ) מתחילת היום אני מחכה לסוף היום למיטה....

אם מדינת הרווחה שלנו היתה טורחת לדאוג לסבסד אותם, היו פחות ילדי-מפתח משועממים ורעבים . אפילו ברוסיה ידעו יותר טוב לטפל בזה....