"אינני אשת מקצוע בתחום הנפש" כך גב' וייס כותבת ומצהירה על עצמה אי לכך תפנימי ותעשי מה שאת כותבת אל תתעסקי בענייני נפש אל תנסי בכלל מי מומחה ומי לא. בקיצור אל תתערבי במה שאת לא מבינה

מאמרה של רוחמה וייס הוא מאמר מנומק היטב, מרתק, אמיץ, ואני מסכימה לכל מילה שהיא אמרה. האם מומחים בתחומי שונים של הרפואה היו מעזים להביע דעה נחרצת הנוגעת לתחום ספציפי, שאינו תחום עיסוקם? הרי זה בדיוק מה שקרה כאן. כאילו קבוצה של אותופדים, נוירולוגים ורופאי שיניים, בכירים ככל שיהיו, הביעה דעה על טיפולים חדשניים בתחום הסרטן. מומחים כמו ד"ר צביה זליגמן הם האוטוריטה שצריך להקשיב לה. שאפו לרוחמה וייס

לא פלא שמגיעים לאחד משבע.

למה להפליג עד נוח ,הרי גילוי עריות החל עוד ,לפי התנך,באדם וחוה שמהם התפתחה האנושות כביכול.בהכרח היה שם גילוי עריות.

נשלח מהאייפד שלי

קראתי את גם אני את פסק הדין, כנראה שלא בעיון ודיקדוק כמוך, כי אני לא הצלחתי למצוא שום עדות מרשיעה אמיתית.

למעשה מה שראיתי שם זה מניפולציה רגשית. הבחורה ישבה עמוק במשבצת הנסיכה במגדל והשופטים כולם ששו להיות אבירים ולהציל אותה.
כל העדויות שעלו במשפט קשורות להתנהגות הנאשמת התנהגות שניתן להסביר בכל מיני דרכים, מפגיעה מינית שעברה בילדתוה (פגיעה ידועה שלא בוצעה על ידי אביה) ועד הפרעות אישיותיות שונות.

דוקא גילוי עריות היא אחת הפחות ברורות.

למעשה ככל שרב המלל השתכנעתי שהשופטים פשוט מסמפטים את ההמתלוננת, לא סובלים את הנאשם ומחפשים צידוקים לתחושת הבטן שלהם. עדויות אמיתיות (לא קביעה ריקה ש"יש עדויות" אלא ממש תאורים של העדויות) לא מצאתי.

רוב רובם של המדינות בעולם לא מקבלים "זיכרון מודחק" כעדות.
מחקרים הוכיחו שוב ושוב שאין להם שום ערך.

כמה מאיתנו "זוכרים" דברים מילדותנו אחר ברור שלא היו מעולם.

כתבה אמיצה ומעוררת השראה

שהיא לא היחידה. שיש עוד הרבה ולכן לא נורא. היא מחפשת נחמה. את המספר 1:7 היא כותבת ללא כל ציטוט ממחקר. זה המצאה שלה. היא צריכה להבין שזה לא 1 מ7 ולא 1 מ 100. בקיצור נחמה לא תמצא כאן. היא פשוט קורבן לגילוי עריות והמקרה הזה נדיר ולא שכיח.

אין שום קשר לפרוש שהבאת. לפחות היית מביאה משהו שתומך בפרוש זה. את יכולה לכתוב על הרבה נושאים אבל בדרך כלל לפרשנות שלך אין שום קשר. זילזול באינטיליגנציה שלנו.

נשמע לי קצת מופרך ולא אמין בעליל לומר שאחד מכל שבעה אנשים סובל מגילוי עריות..
אני מבקש לדייק במה שכותבים ולא לכתוב דברים בשביל "לתפוס תאוזן"

נשלח מהסלולארי שלי

להגיד ש"סביר שבבניין שלך יש" זה קצת הגזמה פרועה. דווקא סביר יותר שבבניין שלך הכל בסדר. צריך לזכור שגם אם אחת משבע נפגעת, זה לא אומר שמתוך כל 7 יש נפגעת אחת.

כלומר, הסטטיסטיקה היא אחת משלוש עוברת פגיעה מינית, ומתוך הנפגעות אחת מתוך שבע היא נפגעת גילוי עריות.
זה לא הופך את הסטטיסטיקה לפחות מזעזעת.
וזה קורה בכל המגזרים, בערך באותה המידה.

מאד אמיץ מצידך לכתוב ולהחשף.
להצעה שהצעת לגבי פתרון שאינו משפטי קוראים צדק מאחה. זה פתרון שקיים, אני לא יודעת עד כמה הוא עובד היטב ועוזר, אבל הוא קיים כמסגרת חלופית/נוספת למערכת המשפטית, שמשאירה כמעט את כל הנפגעות המתלוננות בידים ריקות.

הזה אינו שכיח ? על בסיס מה אפשר לומר את זה ? הזילזול הזה בקורבנות הוא פשע כשלעצמו, מעניין מה היה קורה אם היית מגלה שגם בבית שלך זה קרה, אולי בכלל אתה תוקף בהכחשה שעדיין לא נתפס

נשלח מהסלולארי שלי