אין משהו יותר מזה שמעיד על חוסר יכולת להתמודד עם המציאות. בואו נהיה כולנו פאסיב אגרסיב ומתנהג כולנו כמו תיכוניסטיות מתחהבות בנות - 16...

אבל במשמרת האחרונה קיבלתי מרפק בגב מקולגה

רק ככה הם יסבלו בחזרה . לא יהיו להם עובדים .

חסרים מפקדים שיורדים לחיי הפקודים?

התעללות כזו לא יכולה להמשך בלי תמיכה של ההנהלה הראשית של החברה.
סבלתי כמעט מכל הדוגמות להתעללות שניתנו בכתבה הזו, וגם מהרבה אחרות. אבל ההנהלה הגבוהה של המפעל ומחלקת כח אדם נתנו למנהל המתעלל גיבוי מוחלט.
בלי תמיכה של ההנהלה למקרים של התעללות היא לא יכולה לקרות. הרקבון מתחיל מלמעלה.

עברתי בחיי בכמה מקומות עבודה התעללות מהבוס/ בוסית, אבל גם מעובדת שלי במפעל של אוסם עם ועד חזק. העובדת הייתה אמורה להיות סגנית שלי, עבדה במפעל הרבה שנים והתמודדה מולי ( ולא נבחרה) לתפקיד הניהולי. התוצאה הייתה שהיא חיפשה כל הזמן איך להכשיל אותי ולהסית את העובדים נגדי. אם אתה עובד בארגון שאין בו ועד, אז אפשר עובד כזה פשוט לשלוח הביתה והיות והוא יודע את זה הוא לא יעשה מה שהיא עשתה , אבל במקרה הנל לא היה לי שום כוח נגדה ולכן היא יכלה להתעלל בי.
במקרים של בוס מתעלל אז או שהוא בעלים או שהמתעלל מקבל מהבעלים אישור להתנהגות הזאת. אני חושבת שכל הארגונים שרואים את עצמם כהוגנים ומחויבים לעובדים צרכים לעשות סקר פנימי בין העובדים ולגלות את כל המקרים הללו, כל מנהל שיתגלה כמתעללים צריך לקבל הזדמנות לשינוי, במידה ולא ישתף פעולה ילך הביתה. בנוסף יש צורך לנטר באופן קבוע את הנושא.

רק אולי פה ושם היה בוס נחמד כשהגעתי לגיל שלושים.
תודה לאל שעכשיו אני עצמאית לא עובדת בשביל אף אחד.

הוא אמר לי "קום" (אמצע ההרצאה)." מה עשית? למה אתה מדבר?" אמרתי לו שלא הבנתי משהו אז שאלתי, הוא אמר - "מה לא הבנת בדיוק?" עניתי, הוא אמר - "תגיד אתה מהקורס שלי?" עניתי לו שכן. הוא אמר "אני חושב שכדאי שתבדוק שוב", "אתה מהמחלקה לחשמל?" הוא שאל, "נו אתם אמורים להיות חכמים", "אני לא מבין - מה לימדו אותך בתיכון?", "אתה בטוח שלא קיבלו אותך בטעות?", "יכול להיות שאתה לא חוזר על החומר? יש לך בכלל מחברת?", "מזה, למה אף אחד לא כותב אותי? מה זה פה הצגת תיאטרון?", "לא יכול להיות שאין פה אף אחד בכיתה שאין לו מושג מה שאלתי" , "תגידו מישהו פה עוד בכלל עוקב אחרי?"

לא יבין עד כמה זה קשה ומשפיע בכל מישור שהוא-נפשי,גופני, אישי ומשפחתי. בי התעלל בוס פרנואיד, קמצן וחסר ביטחון.צעקות,השפלה וקיזוזים בשכר. לא מאחלת לבוס שהתעלל בי רע אלא רק את אותו היחס מהמונה עליו.

מנהל מופרע צריך טיפול דחוףףף

אתן לכם עצה .....לעקוץ כמו דבורה ואז כל החיים דבש ...אין כמו שמחה לאיד....תעבדו עם הראש לא עם הלב...כי לב אין להם....

כל עסק פרטי לא משנה גודלו מבצע עבירות חמורות ואף פליליות,תפנו לתקשורת עם חומר מסודר הקלטות סתר+צילומים חומר שאגרתם והבוס הנורא ....עולמו יחרב בתוך דקות....

לבריונות בעבודה היא העובדה שאנשים במדינה עשו בצבא. לצערי הכרתי יותר מידי מנהלים שבטוחים שהעובדים שלהם הם טירונים שצריך לחנך ולהכניס בהם משמעת גם כשמדובר בעבודים בוגרים עם משפחות וילדים,היחס שלהם הוא פשוט זוועה ואני בכלל לא בטוח שהם מבינים שהם מתנהגים לא בסדר.

לניאדו תקשורת אלהקום

הרבה פעמים ההתעמרות היא שקטה ואפילו חשאית כפי שכתוב בכתבה. הרבה פעמים ההתעמרות היא בהתעלמות ולא בצעקות גלויות. התנכלות וגרימת סכסוכים. איפה זה?

שמרו את הציפיות הרגשות ואת הדברים האישיים שלכם לעצמכם. תבואו רק לעבוד.

היה לי מנהל על הראש בפחטר נשר ממש חולה בראש עם הפרעה פסיכית.עשיתי שביתה איטלקית כאילו ועבדתי כמו צו והוא פיטר אותי וקיבלתי פיצויים.אבל מי יפצה אותי על 3 וחצי שנים של עוגמת נפש והצקות?

לפני כעשור בתקופה קשה של חוסר עבודה, התקבלתי לעבודה בחברת ביטוח גדולה.

בלתי מהצקות מצד המנהלת הישירה. (היא הציקה גם לעובדות הקבועות במקום).

התפקיד היה זוטר, לא היה לי ניסיון / ידע / גב בחברה, סברתי שגם המנהל מעליה לא יהיה איכפת לו. לאחר כשבועיים, כשרציתי לפנות לבוס הישיר הוא היה בחופש..

ההצקה הפסיקה, אבל חזרה מדי פעם בקטנות (גם עניתי לה).

אחרי כחודשיים פוטרתי , באותו הרגע התחשק לי לקלל אותה , בקללות נוראיות וכו'

אבל הבלגתי , כשבוע לאחר המקרה שלחתי מכתב למנהל משאבי אנוש בחברה,

ובו גוללתי שהיא מציקה גם לעובדות אחרות, עושה שימוש בטלפון בזמן העבודה וכו'

ואחרי כן פיטרו אותה

מי שמוכן לחיות בצניעות כלומר שכר נמוך יותר או מי שאין לו חשש למקום העבודה לעולם לא וחווה התעללות, איך המישהו ירים את הראש ישר יקבל את הבום שלו ויבין עם מי ניתן להתעסק ועם מי לא. ממליץ להקליט את הכל הפגישות עם הגורם הבעייתי לפחות חודש חודשים באופן עיקבי, ואז שיש חומר נראה אותו גיבור

אתם העובדים שמקטרים- חשבתם פעם למה אנחנו ״ הבוסים״ כועסים? עצבניים? ראיתם עצמכם פעם איך אתם כעובדים נראים? באים רק לדפוק שעות לחכת הביתה , לא מעניין אתכם כלום םרט לראש הקטן ולכסא שלכם , שחס וחלילה לא יפגעו לכם בשעת חופש או באיזה נופש או בונוס... פעם הסתכלתפ על המערכת כולה בעבודה? במשרד? כמה עבודהצריך לעשות בשביל להביא לקוח? פרנסה? פרנסה כדי לשלם לכם - העובדים שיושבים ורק מתלוננים וכאילו לחשוב שאתם מתת האלוהים לאדמה?? אז לפני שאתם מקטרים ויורקים לאלה שמפרנסים אתכם- תנו רגע מחשבה אמיתית וכנה עליכם פנימה ועל מה שאתם תורמים ועושים למערכת ולבוס העצבני הזה שככה הוא נראה

שהתעמר בי אבל את זה עשה בדלתיים סגורות. את ההתעמרות עשה בגלוי מול כל החברים במשרד. לא פעם אמרתי לו מה שווה ההתנצלות אם המצב חוזר על עצמו אבל כך היה. דברים שכתבתי ניכס לעצמו
צוחק כמו מטורף וצועק. קוראים לו בשם שלא מתאים לו על שם חיה אצילה מהירה המסמלת את דואר ישראל והוא נראה כמו ננס רק חסר הכובע .