חברת פח יקרה ומיותרת,שחוסכת ונוחתת בשדות לאו קוסט וקורעת במחירי היי קוסט.

אחר כל אין לכם כסף לדירה

רק תיירים שבאים לראות אבנים ישנות.
אגב, אומרים פרמיג'אנו ובשום אופן לא פרמזאנו ובטח לא פרמאזאן שזה עוות ישראלי מטופש.
תסעו לדולומיטים או לאוסטה יקר ונהדר.

מודנה ופארמה, שתי ערים קטנות וחביבות, אך לחלוטין לא משתוות למקומות הרבה יותר אטרקטיביים באזור. הכל ניתן לרכישה מחוצה להן, למשל חומץ בלסמי ממודנה אפשר לקנות בכל סופרמרקט (אם כי בחנויות במודנה יציעו לכם שתי גרסאות לכל חומץ- עם תווית איכות ובלי כשההבדל הוא במחיר וההבטחה היא שעל מנת לשלם פחות מסים הם מציעים את אותה האיכות רק ללא התווית, ובפארמה יציאו לכם קולאטלו, שזה הקוויאר בלוגה של הפרושוטו. רמז- אם אתם לא רגילם לאכול פרושוטו כל החיים שלכם- לא תזהו את ההבדל אלא בחשבון).
אם הדרמתם כבר עד רימיני, וזו טעות לעבור בה בלב העונה, חבל לפספס עלייה לסאן-מרינו.
אימולה היא יפהפייה ופחות תיירותית ושווה עצירה לקפה קטן עם הפרלמנטים המקומיים. אם תעשו את הדרך מסביבות פאנצה לאורך נהר הסניו לעבר טוסקנה תתוגמלו באחת הדרכים היפות ביותר שיש לאיטליה ובהחלט שווה לעצור בכמה וכמה מן הכפרים והעיירות שבדרך, פשוט תשאלו כל אחד והם ישמחו מאוד להדריך אתכם באריכות, בסבלנות ובחיוך.

איך אפשר לא להזכיר את RAVENNA עם הפסיפסים הביזנטיים הנפלאים??

https://www.google.com/search?q=ravenna+mosaics&tbm=isch&tbo=u&source=univ&sa=X&ei=_P1aVeCZEo62yQSHoYCYDw&ved=0CB4QsAQ&biw=1300&bih=697

ספר חצי אוטוביוגרפי שנכתב ע"י יהודי מפרארה, על משפחה אמיתית (פינצי מאגריני) שחייתה שם, ועליו מבוסס הסרט של דה-סיקה (אוסקר 1970).

וגם: פרארה מאד קרובה לוונציה, ופיתרון זול יחסית ונוח לטיול בוונציה הוא ללון בפרארה ולנסוע כל בוקר ברכבת.

מרמת אביב ג ?

שיאכל שם פרושוטו חופשי אבל מי ששומר שידע שזה שוק חזיר עלאכיפאק.
בכל מאכל שם יש חזיר וחלקיו אפילו הלחם על בסיס שומן חזיר.וגם הגבינות !!

נכון.

בפרארה יש רק טירה אחת, אין "טירות עתיקות", וגם תחתיה לא עובר שום נהר. היא רק מוקפת להגנה בתעלה.מה כל כך חשוב בחומץ בלזמי? זה שעולה 12 יורו יש גם בישראל. האמיתי (!) עולה בכל מקום 40-80 יורו לבקבוק. וטעמו נתון לוויכוח.

תחזיקו טוב טוב! 1500-2000 סטרלינג לליטר! (30-40 שנות התיישנות בחביות עץ
ייחודיות)

כל היתר תחליפים פחות או יותר טובים. מה שרואים בכתבה על המדפים נראה כמו סדרה "תעשייתית" אולי טוב אך לא מצויין. ניתן להשיג גם בארץ את הדבר האמיתי במספר חנויות מאד מיוחדות. גירוד מזה על פסטה טובה ודומיה משביח את המנה מאד.

אני אשר מכירה היטב את ההיסטוריה של איטליה ותרבותה.
האנטישמיות הברוטלית שזורה בתרבותם, וזה שיש פה ושם איים של נאורות לא משנה את העובדה שהיהודים נרדפו בחצי אי זה עד מוות, לעתים בצורה זוועתית לחלוטין.
דוגמאות קטנות: אשה יהודיה הואשמה בטיגון לחם הקודש, נידונה לצלייה ! על מחבט ענק !
חטיפות ילדים והפיכתם לכמרים, ובשואה היו הפשיסטים המנוולים מכריכים נערה יהודיה ללכת ברחוב ולזהות יהודים שהשיגו זהות מזוייפת, אחרת יעוללו לה ולמשפחתה ...

חמד של כתבה. רהיטות וחן נהניתי לקרוא. הייתי מעוניין להצטרף לקבוצת התאטרון קומדיה דיל ארטה ולגלם שם את ארליקינו. לעטות מסיכה נפלאה ולנשק את השק.