אין קשר לSNP - הלייבור והSNP היו מקימים ממשלה אם היה להם רוב.
בפועל השמאל לא הצליח לכבוש מעוזים חדשים כי אין לו רוב וזה בגלל שהוא קיצוני מדי.

המפלגה השמרנית תחת קמרון היא מתונה מאוד.
הלייבור לעומת זאת מאוד רחוקה מ"הלייבור החדש" של טוני בלייר וגורדון בראון.
בדיוק כמו שקרה בארץ השמאל נכבש על ידי הקיצוניים ומאבד את התמיכה של רוב העם.
הלייבור של בלייר הייתה מפלגת שמאל מרכז מתונה שויתרה על רוב הסעיפים הרדיקלים במצע שלה ופנתה גם לאנשי מרכז ואפילו שמרנים.

היום המפלגה והשמאל כולו הקצין ומאבד קולות.
שיטת הבחירות הבריטית מעצימה את הבעיה כי UKIP הימנית לא מצליחה לזכות במושבים שישקפו את אחוז ההצבעה אליה ומאבדת מושבים לטובת השמרנים, בזמן שמפלגות הSNP השמאלנית מקבלת תמיכה במעוזים מאוד מצומצמים שעליהם היא שולטת לחלוטין ולכן מיוצגת היטב על חשבון הלייבור.

הלוואי עלינו מפלגה אמיתית שדואגת לאזרח ולמדינה ולא לתחת של החברים שלה

לכן הלי יבור והמחנה הציוני לא נצחו. הלוואי עלינו שמרנית בריטיים ולא אסופת הלאומנים הקיצוניים

מאמר נהדר, כמו בישראל גם באירופה בסוף הכל מי אתה ולמי אתה שייך.

הלייבור הפסידו כי השמאל מספיד בכל מקום, הם מנסים לייצר עולם שלא קיים עולם של אנשים חסרי זהות. טוב כתב כותב המאמר בלי זהות אנחנו כלום לשאר המפלגות יש זהות ולכן יש קהל בוחרים

הסיבות לכשלון הלייבור נעוץ בעובדות הבאות

בנוסף, שתי הערות למאמר המעולה:
1. בניגוד לאמור, השמרנים גדלו מ 310 ל 330 נציגים. נכון שאת רובם הם לקחו מהליברל-דמוקרטים, אבל גם מהלייבור
2. שיטת הבחירות הבריטית איננה יחידות לממלכה. הבית התחתון של הקונגרס האמריקאי (בית הנציגים=HOUSE OF REPRESENTATIVES) נבחר בשיטה בדיוק זהה לשיטה הבריטית, השיטה האזורית-רובנית.

הקטע הלאומי היה פחות דומיננטי מאשר החשש ממדיניותה הכלכלית של הלייבור והעובדה שמאז בחירתו להנהגת מפלגת הלייבור מיליבנד לא הצליח להעלות את שיעור התמיכה האישית בו. לרבים קשה היה לראות אותו כראש ממשלה.