צריך לפתח מדע, טכנולוגיה, להשקיע שוב ושוב בחינוך! זה היתרון שלנו על פני הסובבים אותנו. פחות כסף למיסטיקה!

ותגלית פנטסטית. המאמר כתוב בשפה ברורה ומדוייקת, ללא שגיאות שהפכו כה נפוצות לאחרונה. התגלית עצמה מעוררת השתאות. והפרטים על החוקרת הם בדיוק מה שצריך. כתבות כאלו, ובכזו איכות, זה מה שצריך לפרסם.

כל הכבוד!!

בכתבה אמרו שהמחקר הראה שהתא מתכווץ רק כתגובה לדפורמציה מכנית ולא בתגובה לסימולציה חשמלית בהרבה חומרים קיים קשר בין שינוי אורך ושדה חשמלי, בנוסף אם התא היה בתמיסה יונית הרי שהערעור המכני יכול להביא גם לשדה חשמלי בגלל יצירת צפיפות שונה בנוזל כלומר לא ברור איך יכלו לקבוע שאין השפעה חשמלית לצערי הלינק למאמר המלא אנו נותן גישה חופשית ומלאה לתוכן

זו פעם ראשונה שאני כותב תגובה. טוקבק?. כמה את מקסימה, מדהימה ומעוררת שמחה בלב תצליחי

כל הכבוד לפרופסור-משנה... וכן ירבו כתבות כאלה ב-ynet.

התזוזה עצמה היא האינפורמציה, התנועה היא התקשורת

קצת נחת לקראת שבת. ומי שלא מתמצא לסיים תואר ראשון בכימיה זה לא קל, מדעי המחשב זה גם לא משחק וכימיה פיזיקלית זה בכלל מסובך איך עשית את הכל ביחד, זה לא יאומן. בהצלחה

יש להניח שהמגיבים למטה (להוציא את מגיב 4) אינם מבינים הרבה בפיזיולוגיה של התא ומתמוגגים בעיקר מזה ש"החוקרת היא אישה" ו "כתבה כתובה יפה" וכו'. מה שעובד טוב במעבדה לא תמיד מצליח בעולם האמיתי. בנוסף, אין בארץ תקציבים לפיתוח ויישום של טכנולוגיות פורצי דרך. עולות כמובן גם שאלות טכניות: איך התא המיכני יושתל על שריר הלב? מה יפעיל אותו? כמה זמן הוא יכול להישאר "טעון"? ועוד.

דהיינו תאים שמפריעים להעברת קצב, או תאים שאינם פועלים להעברת קצב מסיבה כלשהי.

החומר ממנו עשוי המצע הוא לא מסוג החומרים שאתה מדבר עליהם, אלה לא חומרים אלסטיים. הם השתמשו בפולימר. לא יודע לגבי .תמיסה

בחורה מדהימה, גם כישרונית וחכמה וגם יפה. אני מת לפגוש אותך שלי.

כנראה הפקולטה הטובה ביותר בעולם. מצדיע.

כל הכבוד להורים שגידלו בת כזו !!

מפתיע שאף אחד עוד לא חשב לשים מתנד מכאני ליד תא לב פועם
לא מפתיע שתגלית כזו מגיעה מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון שכן הלב אחרי הכל הוא משאבה.