אבי נשר הצליח לייצר במדינת החאפ לאפ יצירה מלאה ואיכותית - רק על זה צריך להוריד בפניו את הכובע.
נשר (וצוותו המוכשר הנאמן והמיומן) שוב הצליחו לגבור על הבינוניות והחיפוף הכל כך מסורתיים בקולנוע שלנו. מה יש באיש הזה שהוא מצליח איפה שאנשים אחרים נכשלים שוב שוב? פרפקציוניזם זה ברור, גיוס המון כישרון לצידו זה גם ברור אבל עדיין ישנה חידה גדולה מאוד מהו סוד הצלחתו.
זו לא בושה להסתכל אחורה וללמוד מטעויות ו"מחלות ילדות" - אין ספק שנשר הבוגר יותר הוא גירסאה משופרת ואחראית יותר של הפרחח הקטן שפרץ בשנות ה70 לתודעה הציבורית. בשלוש מילים פשוטות : מקצוענות, מקצוענות ומקצוענות!