אין צורך להוסיף אפילו מילה אחת - הכל נאמר בכתבה! ובצורה ממצה! ביותר!
אבל באמת הכל.
כל מי שמוסיף עוד מילים - פשוט גורע, חד וחלק.
לכן אין צורך להגיד כלום יותר בכלל.

כן ירבו

רוב האנשים לא יודעים, אבל מזה למעלה מעשור תקליטי וויניל הפכו לפריטי אספנות מבוקשים. אם יש לכם אוסף של תקליטים ישנים או שהתגלגל לידכם תקליט שנראה לכם נדיר או מיוחד, כדאי לכם להעמיק ידע ולבדוק מה ערכו, ויש מצב שמדובר על לא מעט כסף. חפשו בגוגל "תקליטים יוסף האוסף" וקבלו קישור למאמר מקצועי שמסביר כיצד להעריך את התקליטים שלכם באופן עצמאי.

הפטיפונים חדשים עם הזרועות קרבון והמחטים באלפי שקלי הם השקעה נוסטלגית\סטימנטלית של בני 50+ שמספרים להם על ריח של ויניל וסאנוד אנאלוגי טהור, העתיד הוא בDAC של הפורמטים החדשים, הקלטות ברמה של אולפן אצלנו בסלון, תענוג

נכון שזה יותר אמור להחליף את הרדיו האנלוגי בדיגיטלי, אבל גם זו צורה אנשים היום צורכים מוזיקה.
יש גם נוסטלגיה שאתה מעביר את השירים למחשב מהדיסק וצורך אותם דרך נגן MP3 פצפון בנפחים שכבר לא מייצרים, או למינידיסק (שמאפשר הקלטה פי 4 באורך!)
נגני דיסקים שתומכים בMP3 - ואז במקביל לאייטיונז - iPod!! 20GB של שירים בקופסא הפיצית הזאת - כמה אושר צרוף!!

מה שחסר לי מאז מותה של נאפסטר הוא האפשרות להשיג שירים נדירים. אנשים העלו תקליטים ודיסקים למחשב מכל מיני מקורות, שאין להם גרסאת אלבום. דברים מדהימים שאם חיפשת מספיק הצלחת למצוא. אין ולא היה מעולם אפשרות חוקית להשיג קטעים כאלה

אין כמו לקנות דיסקים ולפתוח את הניילון . הדור של היום לא יבין אף פעם.

וירידת האיכות בתקליט לא מקורי (שכמעט ולא היו כאלה, זה כל כך לא היה משתלם) - היתה אפסית.
הפגיעה היחידה הייתה בקלטות מועתקות משום שהשכפול של הסרט המגנטי היה נחות משמעותית מהמקור.

איזה נוסטלגיה!! אני מעריץ של התוכנה הזאת!!
אני יתקין אותה עכשיו על המחשב שלי!!!

מה עם כל האומנים שמוציאים המון כסף וזמן על לימודי מוסיקה, אימונים, חזרות, הקלטות, לחנים ומילים ולא מצליחים להרוויח כסף? למה גם דיג׳יים לא משלמים כסף על השמעת השירים? מה עם זמרי החתונות? תחנות רדיו וטלויזיה? יו טיוב וכל השאר? צריכים להעביר חוק בעולם שמי שמשמיע שיר צריך לשלם דולר! מה שעושים מוסיקאים אמיתיים זה לייצר מוסיקה. אנשים שאינם מוסיקאים הולכים לעבודה ומצפים לקבל תשלום!!! אז למה לא משלמים למוסיקאים באותה דרך? כי קל לגנוב מאיתנו?

איך זה שהיה לי שיר שהושמע מעל למליון פעם ולא ראיתי סנט שחוק מכך? זה לא עצוב? ההפקה שלו עלתה לי המון! למזלי למדתי מוסיקה בצורה מאוד רצינית וטכנאות אולפן וגם אני מנגן על הרבה כלים. אבל למה לא מגיע לי כסף על אומנותי שהשקעתי בה שנים? זה לא אבסורד? כל הכתבה היא אולי מעמיקה מצד אחד, אבל איפה כל הכאב של האומנים על כך שהם לא מצליחים להתפרנס?

אין יותר דבר כזה רווחים ממכירת מוזיקה.
מעבר של רוב הצרכנים ממודל של הורדה בלתי חוקית למודל הזרמה חוקית לא משנה כלום.
הסיבה היא שעל הזרמה, גם של השירים המושמעים ביותר האמן מקבל סכום חסר משמעות לחלוטין, מכך בוודאי לא ניתן להתפרנס בכבוד. ומה עם זמרים פחות מוכרים שהשירים שלהם לא מוזרמים מיליוני פעמים בחודש??
100,000 הזרימו את השיר שלך מול 100,000 הורידו אותו פירטית - זה בכלל לא משנה.
הדרך היחידה לעשות כסף בימינו היא הופעות.
ועל כך דווקא השפיעו חיובית גם ההורדות וגם ההזרמות: השירים הגיעו ליותר אוזניים וליותר מעריצים בפוטנציה ובכך האמן יכול למכור יותר כרטיסים.

אני מאזין לתקליטים כ50 שנה יש לי גם הרבה תקליטים, דיסקים ופליייליסטים ביוטיוב

היתרון הגדול של התקליט מעבר למה שנכתב בכתבה הוא בכך שהוא מאלץ או כופה או משפיע על אופן ההאזנה - הקשבה לתקליט היא ההאזנה לתקליט וצורכת את כל המשאבים.
לא שמים תקליט כמוסיקת רקע כבדרך אגב.
לא שמים תקליט ועושים ספונגה או כלים.
יש משהו בהכנת התקליט לשימוש, בהאזנה להימצאות שריטות, בזמן הצד הקצוב ובכלל שמאפשר להאזין ממש - מההתחלה עד לסוף.
להבדיל, בזמן האזנה ביוטיוב אני מוצא עצמי קופץ לשיר הבא לאחר כדקה ונדיר שאני שומע שירים עד הסוף.
זה ההבדל האמיתי בן תקליט לשאר המדיות וההצדקה לקיומו.
אגב כך - תקליטים שיוצאים היום בהוצאה מחודשת עוברים בזמן החידוש ניקוי רעשים דיגיטלי כך שאם למוסיקה היתה מיגבלה עקב הדיגיטציה זה היה משפיע גם על התקליט.
לתקליט יש עוד יתרון - אורך החיים שלו והעובדה שאפשר לתקן שריטות או לכל הפחות לדלג עליהן. מדיה אחרת כמו סידי - ברגע שיש פגם - אין בעצם מה לעשות זולת החלפה.

הבעיה העיקרית היא Loudness Wars (חפשו בגוגל). פעם שאלתם את עצמכם איך יתכן שבשנת 2017 אי אפשר להגביר במערכת סבירה אלבום של COLDPLAY שהוקלט לא מזמן? נורא פשוט. בעשור האחרון ישנו שימוש דרסטי באלגוריתם דחיסה נוראי ששמו Dynamic Range Compression שבעצם מגביר את כל הערוצים לרמה אחת מקסימלית וכך בעצם השיר נשמע יותר מפוצץ ועוצמתי אך הרבה, הרבה פחות איכותי. האינסטרומנטים (כולל הקול של הזמרים) מאבדים לחלוטין את האותנטיות שלהם ומוגברים ויוצרים דיסטורשן נוראי שמקומו לא בשירים מודרניים. נסו להגביר את האלבום של קולדפליי ולא תאמינו לאיכות הנוראית. זו לא קונספירציה של אודיופילים, זו האמת. חפשו שירים שהוקלטו באולפני SONY (נניח QUEEN) ותבינו איזה הבדל מטורף וענק יש לטובת השירים שהוקלטו לפני עשורים. היום יש כלי מאסטרינג מדהימים, אבל לצערי הרב, כמעט כל הטכנאים מפעילים את הכלי הזול והכל כך לא אומנתי (שאין מה לעשות, נוח וחוסך עבודה) שנקרא DRC. בעתיד הרחוק אנשים יתבאסו לשמוע מוזיקה משנות ה90-2020 בגלל האיכות הנוראית שתשמע הרבה יותר בולטת ברמקולים האיכותיים והמדויקים של העתיד. מי שחשוב לו לשמוע את ההתרחשות, הכלים המדהימים, הפריטות, המרחק וכו', מי שרוצה להרגיש את השיר כמו שהלהקה התכוונה לנגן אותו, את האנרגיה בחדר ההקלטות, לא יכול לשמוע את הדחיסה הזו. הטכנאים בטוחים שהשיר שלהם יבלוט יותר ברדיו והם צודקים, לצערי. זוהי התוצאה של שירי רדיו... שירים שמטרתם אינה אומנות אלא פופולריות ורייטינג.
אם מישהו רוצה לדעת מה איכות הדחיסה, יש מאגר ענק של אלבומים ופירוט מדויק של הדחיסה (זה עד כדי כך חשוב למאות אלפי מוזיקאים בעולם): חפשו loudness wars db בגוגל.

רוב המוסיקה בשנים האחרונות המוקלטת באולפנים, מוקלטת במחשב בתוכנות כמו פרוטולס, קיובייס ועוד. אז אם אתה מחזיק בקובץ WAV לא מקומפרס, אתה יכול לאחסן את הפטיפון בבוידעם ולשחרר לעצמך עוד קיבעון נוסטלגי מהתודעה. כי בתכלס, המקור הוא מקובץ דיגיטלי.

מה יעשו אנשים כמוני שלא מסתדרים עם מחשבים וטכנולוגיה?

לתקליטים יש צליל **אחר** מלדיגיטאל, מכל מיני סיבות.
יש כאלה שאומרים שהוא יותר "טוב" וכאלה שאומרים שהוא פחות, אבל הוא **שונה**.

להגיד שאלה שמעדיפים את האופציה הווינילית שזה **רק** בגלל "רומאנטיקה" או "לגעת במוסיקה" זו התעלמות מהאפשרות לאהוב את הצליל השונה בזכות עצמו.

כנראה שייש כאלה שמבחינתם זה (גם?) רומנטיקה/נוסטאלגיה/מגע וכאלה, אבל להרבה אחרים כל הנ"ל לא מעניין, ואוהבים את הצליל הווינילי עצמו בזכות עצמו, למרות כל הטירחה הלא-רומאנטית בהתעסקות בו.

עמיר

כמו אנאלוג זה אומר שזה עדיין לא כמו אנאלוג.תקן אותי מר שדרן

המוזיקה הדיגיטלית היא כמו מנה חמה או מזון מהיר, האנלוג הוא כמו אוכל במסעדת שף

תקליטים ודיסקים שונים זה מזה ולכל אחד מהם יש את היחודיות שלו.
להאזין למוזיקה ב You Tube? זה נוראי גם אם האיכות גבוהה, זו חוויה מאד משעממת וריקנית מכל מיני סיבות.
אני באופן אישי מאזין רק לקבצים דיגיטליים באיכות Flac/WAV. ואם mp3 אז לא פחות מ 224 kbps.