מישהו יכול להסביר במילים פשוטות איזה היגיון יש מאחורי הסתרת מידע רפואי מהחולה??

ונפש טובה רשמה בתיק: התוצאות שונו כהערה.

אמור להימחק אחרי 7 שנים ללא זכר.
קראתי שבמדינה מסויימת מישהו זכה בבית משפט כי דרש את הזכות להישכח.
זכות זו לא קיימת במדינה הזו

התיק כלל דוח של פסיכיאטרים שטיפלו בי עקב דכאון וחרדות. קראתי את התיק בעיון רב וחלק מהמסקנות שהיו כתובות שם, חבל ששלא שיתפו אותי בהן. ללא ספק זה היה מבהיר לי דברים שרצוי היה שאדע ושלא יעשו פני פוקר ויגידו "אהה- אהם" כמו שמקובל. חלק מהדברים שכתובים שם ממש מצחיקים ודי חנטרישים. כמו ה"תסביך פיקסציה אנאלית" בגלל שבזמנו למדתי קרמיקה והפסיכולוג השווה את זה לעיסוק בהפרשות....שזה דבר מעורר גיכוך לגמרי.

קרה לי כמה פעמים שהיתי צריך להחליט. / לאשר להליך רפואי מבלי שהבנתי ההשלחות. ביקשתי מהרופא לאפשר לי להתקשר לחולה שעבר את ההליך לפני שנה, והוא ענה שזה אסור מסודיות רפואית.
לי עצמי אין שום סיבה שלא לשתף חולה אחר לפני קבלת החלטה דומה והתוצאה .
יכול להיות שיש מי שיעשה שימוש לרעה במידע , יש פתרונות.
נראה לי שהשימוש בסודיות רפואית, היא לא לטובת החולה.

למה שזה לא יהיה חסוי? החוק הזה מצוין.

הייתי מדפיס מהמחשב כל מידע שבקש. בלי מחלקת רשומות ובלי שינסו להסתיר ממנו משהו או ליפות.

על פי חוק המידע שייך כולו וללא כל סינון למטופל ועל ספק שירותי הבריאות לספק אמצעים סבירים (גישה מאובטחת באינטרנט) לתיק רפואי מאוחד שכולל את כל המידע מהקופה, בתי החולים והמרפאות. אבל כבר שנים שבתי החולים מתעלמים במתכוון מחובתם על פי חוק ובעידוד משרד הבריאות.
למה? כי זה חושף את העליבות של התיעוד הרפואי של רובם, כי זה חושף רשלנות רפואית, כי זה חושף הזנחה בטיפול של הנהלות אדמיניסטרטיביות וקליניות.

כי יותר חשוב מהכל: מטופל אשר מיודע בכל הפרטים יכול לנקוט באמצעים הנכונים כדי להבין את מחלתו ואפילו לפנות לטיפול הנכון במהירות וביעילות. אבל הגילדה של ספקי הבריאות ממש לא מעוניינת במטופלים מעודכנים. נוח להם לטפל בבורים.... אפשר גם להרוג אותם הרבה יותר מהר כאשר המחלה שלהם מסתבכת ומתחילה לעלות יותר מדי כסף.

אני מנהלת חברה אשר מבצעת בעולם יצירה של רשומות רפואיות אלקטרוניות באיכות ומהירות שטרם נודעו ברוב המקומות ואיחוד מידע קליני מקיף ויסודי מכל המקורות לתיק אחוד על האינטרנט. המקום היחיד בו דחו אותנו בבוז הוא מדינת ישראל, יותר ספציפי - שירותי בריאות כללית שמתגאים עאלק במערכת שכביכול יושמה ולא מגיעה לידיו של המטופל (והיא גם חסרת ערך למטפל ממילא). אז אני מבינה מבפנים ומבחוץ למה השערוריה הזאת מתקיימת כבר עשרות שנים.

לתיעוד, שיתוף מידע ומחקר קליני מהיר ויעיל על מיליוני רשומות רפואיות. המערכות האלה קיימות כבר שנים בקופת חולים אחת (לא בכללית!) מובילה ובמחלקות מסוימות בבתי חולים (לא של הכללית) ובבתי חולים מובילים בארה״ב ובאנגליה.

כל מי שעבר תאונת דרכים יודע כי את המידע על הטיפול שעבר בעקבות התאונה הוא ייאלץ לקנות מהקופה.

בארה"ב יש כל כך הרבה תביעות נגד רופאים ויש גם עניין של חיסיון רפואי, ככה שילדים או בן זוג של חולה לא יכולים לקבל מידע על מצבו הרפואי של החולה אלא אם כן ניתן אישור לכך באופן מפורש על ידי החולה. בארץ, כידוע לכולם, פשוט הולכים לרופא ושואלים אותו מה שלום אמא. בארץ גם אפשר לקבל עותק של התיק הרפואי מקופ"ח. בדיקות שנעשו בקופ"ח אפשר לראות בקלות דרך אתר האינטרנט של הקופה ובדיקות של בי"ח - תוצאות הבדיקות נכללות במכתב שחרור מאשפוז ובמהרבה מקרים חולים מגיעים למיון עם תוצאות של בדיקות שהם עשו לפני חצי שנה וכו' כמו אקו לב. יש לאנשים בישראל את המידע הזה. ארה"ב זה לא ישראל.

כבוכנת ביטוח לא פעם נתקלתי בסיכומים רפואיים שגויים שאם היו כתובים בעיברית .הלקוח היה עולה על הטעות ולא רק כשמקבל דרישה לבירור ה"מחלה" וז מתברר לו שהלבישו לו מחלות של אחר.
מצב שעשוי להיות קריטי בטיפול או במתן תרופות כי הרופא הבא מעיין בתיק הרפואי והוא בעצם שגוי....

לפני כעשור, כשהייתי בת 22 עברתי טיפולים באחת המחלקות שם, ובסופם ביקשתי לקבל את העתק התיק שלי כדי שיהיה לי במידה והמחלה שסבלתי ממנה תחזור ואצטרך לקבל טיפול במקומות אחרים, וכדי שאוכל בעתיד לקבל חוות דעת נוספת. בהתחלה אמרו לי שאי אפשר. כשהתעקשתי, אמרו לי שזה עולה 300 ש"ח ותיארו לי תהליך שנשמע כמו טרטור די רציני, ושיעברו כמה חודשים עד שאוכל לקבל את התיק (שאותו אצטרך לצלם בעצמי בביה"ח). המסר היה ברור והמזכירה במחלקה בכלל לא טרחה להסתיר את זה: ביה"ח לא רוצה שיהיה למטופלים עותק מהתיק הרפואי שלהם, אולי מחשש לתביעות. באותו זמן הרווחתי משכורת מינימום שרובה שימשה כדי לסגור את המינוס של ההורים. זה היה סכום די רציני עבורי, אז בלית ברירה ויתרתי והסתפקתי בסיכומי מחלה קצרים ולאקוניים, בכתב רופאים שבקושי יכולתי לקרוא, למרות שכל המידע היה במחשב של ביה"ח. עד היום אני כועסת על זה. למה אף ח"כ לא מעלה הצעת חוק בעניין? למה אני צריכה לשלם כל כך הרבה על הזכות לקבל את המידע על הטיפול שנעשה בי? זו אמורה להיות זכות בסיסית שנגישה לכולם, לא רק למי שיש לו מאות שקלים לשלם על כך.

אני לא מבין איך הרופאים שומעים דברים שכלל לא נאמרו ולא שומעים את מה שכן נאמר. יש שגיאות שאם לא מתקנים אותן נגרמות בעיות בהמשך הטיפול.

לביתי שאיים עלי להפסיק לדרוש את הפרוטוקול.
בידי כמה "תלונות" למשטרה רק משו0 שהתעקשתי לקבל מהם רשומות רפואיות.

כשמצאתי שלא רשמו כלל- ענה לי רפי אדר ראש ניהול סיכונים: " אז הוא לא רשם. אז מה???).