כבר בבוסטון הבינו שצריך להעיף אותו, פשוט אף אחד לא רצה אותו. רונדו הוא נטל על כל קבוצה שהוא משחק בה. האופי הצחורבן שלו הורס הכל.
ואגב כשבוסטון זכתה באליפות הוא ממש לא היה ה"מוח", אלא שחקן שנה שניה שבקושי ריכז והתפקיד העיקרי שלו היה לא להפריע ל"שלישיה הגדולה" המקורית.

אתה חייב להיות תמציתי יותר.

משום מה זה לא הולך.
היו עוד שחקנים עם פוטנציאל גדול שלא התממש מסיבות שונות (דריל דוקינס זה שם שעולה לי מיד).
לצערי הוא בדרך להיכנס לרשימה הזאת.

פספוס של הויברג שלא נותן לו לשחק. מאמן טוב שיש לו שחקן כמו רונדו שם אגו בצד ונותן לן לנהל את הקבוצה. אם יתנו לרונדו את הבעלות על עמדת הרכז בלי להפריע שיקאגו יכולה להגיע לגמר מזרח

הטעות של הקבוצות בהן שיחק, אחרי המעבר מבוסטון , הכוכבים שם לא שמו את האגו שלהם בצד והמאמנים לא הבינו שרונדו צריך להוביל כוכבים שמשתפים פעולה ולא שחקני סולו.
בבוסטון הכוכבים והמאמן נתנו לו להוביל ולקחו אליפות וכמעט שתיים.
שורת הסטטיסטיקה שלו מלבד " מוביל האסיסטים העונתי" ..... כמעט בכל משחק השיג או היה קרוב מאד לדאבל - דאבל , או לטריפל דאבל....... חומר למחשבה... לא?

רונדו היה אלוף בחטיפות בכדרורים באסיסטים. אבל הביצוע שלו בקליעות היה כמו מטוטלת. פעם טוב. פעם גרוע. לא יציב. והרבה מדי פעמים היה עושה שטויות ומאבד כדורים עקב התפרצויות אגו שלא ברור מאיפה באו. כל הפרשנים סברו שמדובר בבעיית טופי ולא בעיית קואורדינציה או מכאניקה.

אבל מאד נהניתי לראות אותו בשנה שעברה. הבעיה היא שהקבוצה צריכה להבין מה יש להם ביד ולעבוד סביבו. הוא צריך לנהל את ההתקפה. בזה הוא מעולה. הוא צריך הרגשה שמעריכים אותו ויש מה להעריך. לא צריך להכנס איתו לעימותים מיותרים. תפקידו של המאמן הוא להסביר לשחקנים את הכישרון שלו ולשכנע אותם לעבוד איתו. במצב כזה יהיו הרבה פחות בעיות, הוא ירגיש מוערך ויפרח. הוא צריך מאמן חכם שמבין בבני אדם. למשל דייויד בלאט שהוא אלוף בלהוציא את המקסימום משחקנים לא קונבנציונאלים (אמרנו ג`יי אר?)