תגובה מאוחרת כי פחדתי לצפות בסדרה עד עכשיו. אבל טעיתי. וצדקתי. לא יודע. צריך עוד לעכל.
לא הייתי האנה והחוויות שלי הן אחרות, אבל תחושת הזרות, הדיכאון, הבדידות, הרצון לצעוק את הכאב ושאחרים ישמעו סופסוף, כל כך מדויקות שהן פילחו לי את הלב ואת המוח כמו הסכין בידה של האנה. הקלטות הוסברו לדעתי כל כך מדויק. מי מקליטה את עצמה לפני שהיא מסיימת את חייה? מי שאולי מתחת למעטה ההדחקה יש בה זעם עצור עצום וכבד שרוצה לצאת החוצה כמו לבה רותחת שמרטיטה קלות את האדמה לפני שהיא מתפרצת והורסת את כל מה שבדרכה. אני מבין את מי שחושב שהסדרה הזו מאדירה את המוות אבל אין דרך אחרת לתת קול למיליוני נערות (וגם נערים) שבוחרים (?) לסיים את חייהם. וגם למי שנשאר להתמודד ובוחר (?) כל יום מחדש להמשיך להתקיים למרות ש...