הדתיים הלאומיים עושים הסדר. כמו שממש לא כל התל-אביבים משתמטים משירות סדיר או מילואים. כן הרבה הסדרניקים עושים מילואים עד גיל 40 ואף מעבר ואולי בזה משלימים את המניין חודשי השירות. בכל מקרה זה באמת לא הנושא.

לעניין הגוף הזה שנקרא חייל והוא באמת יכול להיות חסר שם- זכורה לי היטב הנסיעה באוטובוס בירושלים כחיילת במדים ביום שבו נפלו המסוקים באסון הארור ההוא. עוד לא ידעתי שאני מכירה את אחד החללים. פשוט נסעתי לבסיס.

היחס של כל היושבים באוטובוס הדהים אותי, אנשים הניחו יד על כתפי, איש קשיש אחד ניגש בעיניים דומעות ואמר אני מצטער נהג האוטובוס בירך אותי. הייתי חיילת זוטרה ביותר לא קשורה בכלל לאירוע אבל ייצגתי את צה"ל וייצגתי את האובדן ואת הכאב שהיה נסוך באותו יום על פני כל היושבים בקו 18 בירושלים, קו 18 למוד הפיגועים.

והחלטתי לעמוד. לעמוד במרכז האוטובוס בראש זקוף כחיילת בצבא הגנה לישראל, ביום שהרגיש כמו יום הזיכרון רק באמצע החורף, ולהיות מאד ייצוגית.
גם לזה יש מקום, ערך וחשיבות .

מה שוות כל המצוות שלהם והרבלך???