כשח"כ הרב רביץ ז"ל היה צריך תרומה הבנים שלו רבו מי יתרום והיה צריך ללכת לרב שיכריע (פסק שהבכור יזכה במצווה)

יום יומיים לאחר הניתוח בו מוסרת הכליה מהתורם הוא מינימום יוצא בריקוד. זה לא ממש כך. גם מהכרות אישית לצערי של מישהי שהייתה בטוחה שלאחר זמן קצר תחלים מהניתוח תחזור לחייה הרגילים ולא ממש כך - לא ממש הסבירו כך שנכנס לראש שמדובר בניתוח גדול, ההחלמה לא ממש מהירה גם במקרה מוצלח ויש לא אחת מקרים שהחחלמה איטית מאוד ואתה לא מתפקד כמה חודשים ברמה הרגילה ואם אתרע המזל כמו במקרה שלה היו לה המון בעיות והיום כמה שנים לאחר מכן היא בחיים אבל חייבת להיות במעקב תמידי בגלל בעיות בכליה הנותרת. רק לאחר הניתוח והתרומה היא טרחה לבדוק מה באמת קורה ובארה"ב למשל ששם זה נפוץ יש עשרות ומאות מקרים של סיבוכים עד נכות מלאה. נכון לא קורה תמיד ואולי באחוזים נמוך, אך זה לא עוזר למי שקורה לו. לכן חשוב למוך אך לידע מראש ולוודא שהתורם באמת מודע ואם קורה לו משהו שיש תמיכה כלכלית רפואית ונפשית. דווקא ובמיוחד אם מדובר בתרומה לזר..

חוצפה

עלובה לעומת עמותות פרטיות שעובדים בהתנדבות ומבצעים מאות השתלות בשנה ולכן מרכז ההשתלות נלחמת בהם למרכז ההשתלות לא מענין חיי אדם אלא תקציבים ובירוקרטיה

מטלפן: אני מתאבד
פקידה: אפשר לקבל בבקשה שעת מוות משוערת וכתובת?
מטלפן: תני לי איזה שעה שעתיים שנה שנתיים לחשוב על זה, אחזור עם תשובה ממש אחרי שאחשוב על זה.
פקידה: אנא ממך, אל תתמהמה, יש הרבה נפשות דואבות שממתינות בשקיקה לתרומת איבריך.
מטלפן: ברור, אחזור בהקדם האפשרי
פקידה: תודה, וזיכרונך לברכה.

ניתן לתרום כליה ללא כל בעיה בהמשך החיים עם כליה אחת. לעומת זאת המושתל ניצל ממוות ומחיים כמעט בלתי נסבלים של דיאליזה ארבע שעות נטו, שלש פעמים בשבוע והיא אינה תחליף מלא לכליה. היו הצעות שביטוח לאומי או המדינה תעניק מענק כספי וכיסויי בריאות מלאים לתורמים אבל זה לא צלח ובכך גורמים לשוק שחור מטורף ומגעיל בנושא. כדי לשמור על המצפון, פעם בשנתיים שלש תופסים מישהו ומפרסמים בקול. אני מוריד את הכובע לרב הבר מ"מתנת חיים" שהחליף את ה מדינה בנושא.
מי שלא היה שם, לא מבין. וכל המפורסמים שהיו שם, שילמו את מה שצריך היה לשלם. אני לא מקנא בגברת אשכנזי ובועדה שצריכה לפסוק בין חיים ומוות.

בסין קוצרים איברים מאסירים בעודם בחיים.
ארגוני פשע בעולם משכנעים אנשים לתרום איברים תמורת כסף,
ואז נעלמים בלי האיבר ובלי הכסף.
לכו תדעו כמה אנשים נרצחים בשביל שאיבריהם יימסרו לאחרים.

ובכלל, מה ההגיון בלקחת כליה מהבן?
אם האבא חולה, בטח לבן יש סיכוי גם לחלות.
ומה ייעשה הבן אם חלילה יחלה גם?
הרי נותרה לו כליה אחת.

גם שוכחים לספר, אבל כליה מושתלת טובה רק לכ 10 שנים.
ומה הלאה?

לדעתי צריך לאסור בכלל את לימוד הנושא בבתי הספר לרפואה

יש לי חבר שתרם כליה לאבא שלו והפך לנכה שמשתמש בקנביס רפואי.
מקרה אמיתי בניתוח כנראה פגעו לו באיזה עצב.
דרך אגב הוא לא מתחרט בכלל על התרומת כליה.

שומעים כל כך הרבה על בעיות כליות (אני גם הצטרפתי למועדון והורדתי כליה לא מבחירה)
תרומת כליות זה דבר מבורך כל הכבוד למי שעושה זאת.
החיים עם כליה אחת תקינה רגילים לגמרי.
חוץ מזה למה התחום הזה כל כך לא מפותח חוץ מדיאליזה למי שכבר ללא ספיקה או השתלה? למה אין כליה מאכותיתי? למה יש מכשירים כל כך מסורבלים לאנשים שזקוקים לדיאליזה. נשמע שזה דבר מאטד לא נעים מסורבל מפריע לשגרת חיים וממש רחוק מלהיות מושלם. אז למה לא מפתחים לא חושבים לא משכפלים? לא מייצרים כליות? האם אין חיה מתאימה? משהו כאן רדום בתחום.
כנ"ל בנושא גילוי מוקדם של מחלות...מי נרדם? או למי יש אינטרס שזה יישאר כך?

שניהם חשים בטוב ומודים ל(אלוהים/יקום/מזל) על השידוך.
הלוואי ויכולתי להציל חיים גם

חברי מת מבעית כבד , הוא היה בראש רשימת האנשים הממתינים להשתלת כבד. אדם שפגשתי אמר : הגעתי לבי החולים הבאתי איתי מיזוודה מלאה בכסף ואמרתי לרופאים - תצילו אותי תקבלו את המיזוודה. האדם עבר השתלת כבד בהצלחה וחי , חייו לא קלים אבל הוא חיי , הוא עבר את ההשתלה שאותו זמן שחברי ניפטר. כלומר כסף , כסף רב יכול לעזור במיקרה של צורך בהשתלה , צריך לדעת למי לשלם. חברי היה גרוש עם 2 ילדים אשר המערכת אכלה אותו חי. תחי מדינת הקומבינות.אחותו עורכת דין , לא הצליחה לעזור לו. היה אדם טוב לב, טכנאי שיניים.