2. אמירה שטחית, שמקורה בחוסר הבנת מצב יהודי המזרח
כמעריץ גדול של דודך פרופ'יוסף קלוזנר, תרשה לי לחלוק על חלק מאמירותיך.
אכן יש מקום להתבטאות בנושא הקנאות והמיליטריזם ולכל דבר ועניין יש את הסיבה שלה. דרך אגב מדבריך עולה שכנינו מאוד ליברלים והומניים.
לגבי יהדות המזרח, הרי אמירותיך לוקות בחוסר דיוק משווע.
יהודי המזרח פחדו לחייהם והתנהגו בשפלות רוח, כדי ששליטי הארץ המוסלמים לא יפגעו בהם.
לא שכחנו את חדאייב והם גם טורחים להזכיר פעם אחר פעם במטרה להכניס חיל ורעדה בעצמותינו.
רוב יהדות חצי האי ערב, חוסלה או נאלצה להמיר דתה.
העמים הסובבים אותנו נאלצו להמיר דתם או למות, מה לדעתך הניע את שפלות הרוח והכניעה?
יהודים חיתנו ואירסו את ילדיהם כילדים, כי המוסלמים בחלק מהמקרים כיבד את מוסד הנישואין, כך אורסו ילדות בנות 9 וחותנו בגיל 12.
ארצנו הייתה נטושה ברובה, רצף יהודי היה בה לאורך רוב תקופות הגליל על אף הקושי לחיות כאן. תקרא את מסעותיו של מרק טוויין מהמאה ה19 (סביר שקראת).
בני משפחתי שהגיעו לכאן בתחילת המאה העשרים, סבלו הצקות, איומים ופגיעה פיזית.
ערביי ארץ ישראל, ברובם פלשו לכאן לאחר הגעת היהודים, כדוגמת החורנים, תימנים, לבנונים ואחרים. זאת אינה ארצם ואינה מכורתם, לפי האיסלאם כל מקום שדרכה בו רגל מוסלמית, האדמה שלהם, לפיכך גם אירופה, צפון ודרום אמריקה, הודו ומדינות אחרות הנן, אדמה מוסלמית.
האכזבה הפלסטינית, נובעת גם מתפיסת עולמם שהתבטאה בשאיפה לחיסולנו, על רקע לאומנות ערבית שטופחה דווקא על ידי ערביי ישראל הנוצרים בשנות העשרים של המאה הקודמת.
ההתבטאויות שלך גם הן מבטאות סוג של הקצנה על רקע אכזבה אישית בלתי מוצדקת מהמדינה.
|