והוא פלינדרום בעל 3 אותיות עם ס בהתחלה.
הפחד מקשר קשור בפחד של איבוד האפשרות לבנות זוג אחרות.
כך יצר אותנו הטבע, לפחות בתקופה שההורמונים שולטים במוחינו ואין אנו שונים מקופים באופן מובהק.
הנשים מכניסות סיפור ועומק אל מקום בו הוא לא בנמצא.
עצתי לנשים שסובלות מהתופעה: הפסקנה לחפש את הגברים מלאי הטוסטסטרון, ולכו אל החנונים או אל היותר מבוגרים (אחרי שוך הסערה ההורמונלית). שם תמצאנה את מבוקשכן.

כל הגברים יודעים שזה לא.
את פשוט יוצאת עם סוג מסוים של גברים,
וכנראה הרבה מהם רק רוצים לשכב איתך, אז הם משחקים את המשחק.

לא נמשכים אליה. כי היא נראית כמו תחת עם הפירסינג שלה

איזה גבר איכותי יתפשר על אישה של גבר אחר

אם כן, אל תצפי שכל גבר יהיה נלהב להתקדם איתך. לא כולם אוהבים את זה לצערי.

זה כל כך נכון. לא הייתי יכולה להגיד את זה טוב יותר

מחוויות אישיות זוהי המציאות בישרא ובמערב. גיל הנישואין עולה לכוון 40 ומעלה. לכן נשים תסבולנה בגילאי ה 20-30 מכל מה שתיארה למעלה.

אתן חכמות אנחנו טפשים
אתן נזר הבריאה אנחנו התכנית הראשוני הלא מוצלחת
אתן רגישות אנחנו אטומים
אתן יפות אנחנו מכוערים
אתן מקסימות אנחנו דוחים
אתן צודקות אנחנו טועים
אתן חזקות אנחנו חלשים
אתן באות רק מטוב אנחנו רק מרע
אתן מנוצלות אנחנו המנצלים
אתן טהורות אנחנו מושחתים
לכן מגיע הכל לנו כלום
עכשיו טוב?

ועבור רובנו זה נגד הטבע, אפשר להתעלם מזה כמה שרוצים, אפשר לנסות "לחנך" אותנו מאות שנים שככה אלוהים או בודהה או זאוס רוצה, אפשר לנסות "לחנך" אותנו בעזרת אגדות דיסני שלכל נסיך יש רק נסיכה אחת...אבל כל זה לא ישנה את המציאות, יש מעט מאד גברים שמונוגמיים באופן טבעי (כמו חלק מהציפורים למשל) הרוב ממש לא ולכן כולם בוגדים והנשים בתורן "מחזירות" על הבגידה ואנחנו ממשיכים עם השטויות שלנו...
זה בערך כמו לנסות לאלף כלב אבל לא שיבצע פקודות אלא לאלף אותו שיהיה נמר...תעשו מה שתרצו זה לא יעבוד.

זה כמו שתגידו לצמחוני שהוא מפחד לאכול בשר....

על זה יש לי דבר אחד להגיד: פחחחחחחחחחחחחחחחח


באמת שזה תלוי באדם ולא במין

גבר מפסיק לפחד ממחויבות כשהוא מרגיש שהוא מצא מישהי ראויה ואז הוא מתחיל לפחד לאבד אותה. להאשים את הצד השני או את הגברים בכלל - לא יגרום לשינוי בכשלון במערכות יחסים שלך . השינוי צריך להתרחש אצלך בלבד.

אני אחד מהגברים האלה המתחשבים המביעים היכולים רגשית ומינית, אני נהנה מהחיזור מהכיבוש (כן כן כמו כיבוש של גבעה בשטח;) מלגרום לה להתאהב, ובעצם אז אפשר לעשות איתה מה שרוצים... בפועל בשלב הזה (כמה חודשים, גג חצי שנה) זה משעמם ועוברים הלאה, לעוד אחת אחרת מאלה "המכילות המסוגלות אלו שנכוו רגשית"

והבנתי מה הבעיה.

אני גאה בה, ונהנה להרגיש מחוזר.
אבל גם אני כמוך, עשיתי טעויות בבחירת בנות זוג. אני לא מאשים את המגדר שכנגד, אלא את הבחירות הלקויות שלי, שנבעו מפחדים כאלה מאחרים, מהרצון לא להיות לבד גם במחיר של קשר חולה וכו' וכו'. זו לא אשמת הנשים כמגדר, ואל לך להאשים את הגברים מנגד, מפני שישנם גברים רגישים ואוהבים שם בחוץ, שלא יברחו ממופע של התחייבות, והם אף כמהים לו!

וחשבתי שזה רק אצלי.. תודה לך

פמיניסטאן זה כאן.

הדחף הבסיסי של כל גבר, לפני חיברות ופשרות, הוא לשאוף לריבוי שותפות. זה שונה מהמניע הבסיסי של האישה והכל בהכללות. רק כשנשים חושבות בהתנשאות ש פיסת עולמו היא היחידה ה 'נכונה' הן מתארות את התנהגות הגברים כ 'פחד' 'משחק משחקים' וכיוצא באלו.

גברים שלא מוכנים לקבל אישה שמראה תשוקה ועניין בהם גם הם לא גברים.
ולי נמאס מבנות פריגי'דיות שיודעות רק לקחת ולא לתת

ואז בא מישהו חדש שמתחיל לחזר והכל נראה עוד פעם מלהיב ומרגש...
אולי לא צריך מונוגמיה.

תמשכי את הסקס כמה שיותר ותני לו להכיר אותך לפני. בזמן הזה תראי עד כמה הוא רציני לגבייך. את כבר תרגישי לבד. רק אם הוא ירגיש לך רציני, תשכבי איתו. רמז: אם את אוכלת סרטים, הוא לא רציני לגבייך. כשיש ספק אז אין ספק.
ואם הוא לא התאהב בך לפני הסקס, זה לא יקרה גם אחרי.