בפינתנו בשבוע הבא: בן זוגי לא עושה לי נעים בגב בכל פעם שאני קמה. האם אנחנו צריכים להפרד?

לא להאמין, ועוד נראה שמדובר בבחור טוב ומיוחד. לפעמים אני מתביישת להיות אישה ישראלית - למה כולן כאלה חולות צומי פה?

זה פתטי.
אני לא מוצא עניין בלפרסם את חיי האישיים לעיני כל.
בכנות, לא מבין למה אנשים עושים זאת.
הכי מחרפן אותי שבנקודת זמן מסויימת *אני* הפכתי להיות המוזר...
אני מכיר מישהי באתר היכרויות, היא רוצה לעבור לפייסובק כי "זה יותר נוח" (מנסה לדלות עוד מידע...)
ואז אני נמצא במלכוד:
1. לא להסכים --> אני מסתיר משהו.
2. עוברים לפייסבוק--> למה אין לך תמונות? למה הפרופיל ריק?
אומרת לי שלא מתאים לה.
בטח חושבת שאני מסתיר משהו.

מה לעשות שאני לא משתמש בפייסבוק?

ומחדר השינה בקומה השניה ומהרכב מנהלת שיחות עם אנשים מטונפים כמו שמשון...וביטון והעורך דין הבנזונה ששולח״סקסית מה נשמע״...נכון שרמוטה?

תעשו לי דיסלייקים כמה שתרצו. אני לא מתבייש להיות היחיד שאומר את האמת.

יש לך הזדמנות לרגש ולהשפיע. שלא תגיד שאני לא דואג לך.

אדי שור או סימה ועקנין, מה שבא לך. בנות מעריכות את זה יותר מאשר צ'ייסר מיד רועדת.

מדוע שלא תכתוב להן איזה חמשיר? משו קצר, שלוש שורות מכסימום.

באיזה צ'ייסר בטעם תות בננה. או איזו ארוחה בפלאפל הנשיא. אולי איזו טיסה לשדה דב. עזוב, מספיק שתפרד מהחולצה המשובצת הכחולה שלך - יעשה לי את היום.

המחוות הקטנות ולא הגדולות\גרנדיוזיות,הן אלו שבאמת מראות על אהבה או חיבה .

להביא לאישתך ספר בישול בן 20 שנה שהלך לה לאיבוד.
להביא לה סלסלה קטנה של פירות יער בחו"ל , כאשר אתה מסתובב לבד{היא בחנות בגדים...} , רק בגלל שאתה יודע שהיא תאהב את זה.
לחבק אותה אותה כל בוקר ולא משנה איך היא נראית.
להחמיא על האוכל, לא בגלל שהוא הכי טעים, אלא בגלל שזאת היא שהכינה אותו.
להכין לה אוכל שהיא מאוד אוהבת .
לקנות לה עוגיות שהיא מאוד אוהבת .
לטפוח על ישבנה, גם אחרי כל השנים שאתם נשואים.

אז נכון שאנחנו הגברים, או לפחות רובנו, לא ממש זוכרים את הימים והשעות הספציפיים שבהן עלינו להוכיח את אהבתנו .
אולי אנחנו לא ממש נראים כמו הדוגמנים שבטלוויזיה או בעיתון .
ואולי הקוביות שלנו , הן עמוק בבטן ועשויות משוקולד.
אבל אנחנו תמיד כאן לצידכן , אוהבים אתכן בכל מצב ובכל סוג מראה (אפילו כשאתן קמות בבוקר...) .
אנחנו כמו כלב נאמן , אולי לא חכמים במיוחד , אבל תמיד נמצאים לצידכן.
לכן במקום לנסות לפסל אותנו בצורה של כל הדמויות בעיתונים\פייסבוק וכדומה, נסו לקבל אותנו כמו שאנחנו.
אולי מכיוון שאנחנו מקבלים אתכן, בדיוק כפי שאתן.............

אנשים מאמינים לאשליות שמוכרים להם ברשתות החברתיות

בפועל, מחיי האישיים אני יודעת, אלו הקרובים אליי ביותר, יכתבו לי פחות על "הקיר" אבל יהיו עבורי בחיים האמתיים.
בעלי ואני נשואים כמעט 20 שנה (באושר!, כן?!), ומעולם לא כתבנו "ברכות" בפייסבוק האחד לשנייה.
למה אני צריכה לכתוב למי שנמצא איתי פיזית בחיים האמתיים?

אסור לרשום ברשת דברים רומנטיים לאישה כי אז נתעורר במעצר כלואים בשרשראות שהטרדנו מינית.
הרי כל מילה שלנו מנותרת ונבדקת תחת זכוכית מגדלת ואם אני לא טועה יש גם מחלקה מיוחדת בעין הכחולה שעוקבת אחרי הגולשים.
אז , גיברת , אם את רוצה רומנטיות ברשת ... אנא תפתחי חשבון ונסף ותשלחי לעצמך ציורי פרחים , שירי אהבה , קריצות עין , מחמאות .
כל אחת ששלחה לי מילה אחת בפייסבוק חסמתי אותה במידי .
והצ'אט שלי חסום נון סטופ.
והמצלמה שלי כבויה באופן קבוע .
המקרופון שלי גם.
ואינני משתמש בשום תכנת צ'אט / מסנג'ר / סקייפ, וכו'.
רציתן לאלף אותנו , הצלחתן .
ברגשי קבוד
ד.מ.
( ט. ל. ח. ) , ( מבלי לגרוע מזכויות )

מתעסקות בשטויות כל היום. הדבר היחיד שמעניין אתכן זה לשחק בלמי יש יותר גדול מול החברות שלכן. חלק גדול מהמערכות יחסים לא היו מחזיקות יומיים בלי הרשתות החברתיות וגריפת הלייקים שהיא מאפשרת. טוב או לא במערכת יחסים זה לא העניין בכלל אלא שקיבלת מאה לייקים כשהעלת תמונה שלכם אוכלים גלידה. שלא להזכיר בכלל את עניין הנישואים, ״ קדימה מתי יגיע תורי להעלות תמונה שלי עם טבעת אומרת ׳ברור שכן׳,, פטתי ביותר.״

כל דבר שאתה אומר יכול לשמש נגדך.

כן כותבים לאישה דברי אהבה - "שוביניסטים מגעילים עם ההטרדות שלהם!"
לא כותבים לאישה דברי אהבה - "שוביניסטים מגעילים עם ההטרדות שלהם!"

אינטיליגנציה רגשית השואפת לאפס.
לא מתפלא שכשמגיע גבר עם הרבה תכונות טובות, האשה שמולו לא מסוגלת להכיל אותו שלא לדבר על להבין בכלל מה נמצא מולה

רומנטיקה בפייסבוק, כולם כותבים ורק שלי לא אוי ואבוי
תרבות השופוני, כלום ושום דבר

רומנטיקה אמיתית היא בין בני הזוג בלי מניירות מיותרות או הצגות ראוותניות
שתגיד פשוט שהיא רוצה קצת חיזוק לפולחן אישיות שלה ולהראות שהנה גם לי יש

אין שום קשר לרומנטיקה כאן

הבן זוג שלי (חיימון) דורש שאני אתפטר מהכלבה שלי (רכבל). אני אוהבת אותו אבל גם אותה. ואגב הוא ממש חזק במחוות בפייס. מה אתם הייתם עושים?!

באמת למה
לכל המכוניות בחנייה כותבים משהו על הרכב
ורק אלי לא מתייחסים

מה זה קשור לאהבה בכלל?

שימוש סקסיסטי של השלכת גמדות במופעים ביזאריים בקרקס והבעיה שגברים חושבים שזה מעניין/מושך והדרך לשילוב הנושא בחומר הסברה במערכת החינוך

במקום לשאוף שהבן זוג שלה יאהב אותה אהבת אמת, והם יצליחו יחד לבנות מערכת זוגיות טובה וחיובית, מה שמעסיק אותה במקום זה - זה ההצגה, הפוזה כלפיי חוץ, מה שבאמת חשוב לה בקשר הזה, זה שהחברות שלה יראו שבן זוגה שולח לה דובוני אהבה ברשת החברתית.
פשוט אומללות.