אפשר לעשות שם טרק של ימים. ישראלים לא מגיעים לשמורת הטבע אולי כי הכניסה בתשלום. זה קצת בהמשך הדרך שבה השגרירות הישראלית מכיוון אזור התירים ושמאלה במעלה ההר. אין נפש חיה ושקט אין סופי העליה למטיבי לכת.

נהרסו ברעידת האדמה ונמצאים בשיקום. וגם לא מומלץ להיות שם בתקופת המונסונים, שזה עכשיו

ההמלצה שלי היא לצאת כמה שיותר מהר מקטמנדו, ולבקר במקומות אחרים בנפאל. כל מה שיש בקטמנדו (למעט אולי הארמון), יש במקומות אחרים בנפאל, רק שהביקור מחוץ לעיר הוא נעים יותר, נקי יותר, ועם הרבה יותר שלווה.

קטמנדו לא אוורירית וירוקה כמו האזןרים הפתוחים והמקסימים בנפאל אבל יש לה את החן והפינות שווה ונעים לבלות בהם. הטאמל הצפוף יכול להיות גם מפחיד להולכי רגל אבל מלא חנויות מקסימות ומסעדות שחוזרים שוב ושוב אליהן כמו אורטוקיי. גן החלומות הוא כמו קפסולה לזמן ולמקום אחר בשקט וביופי שלו. פטן נעימה, שקטה, לא צפופה, שווה לפחות חצי יום סיור.
טיפ קטן: להזמין מלון מראש. חיפוש עצמי שלנו בזמן אמת, לא הוביל פעמיים למציאות מיוחדות..

זו היתה ה-מסעדה ומקום המפגש והמינגלינג בין התרמילאים בסוף שנות התשעים, עוד הרבה לפני or2k.
בכל בוקר, המאפים והניחוחות היו מושכים אליהם את כל התרמילאים, מכל המדינות. חצר פתוחה, אוויר נעים של בוקר.

האם היא עדיין קיימת?

מסעדות Or2K בבעלות ישראלים ונפאלים, המטבחים לעיניך, רמת הניקיון מעל המקובל אפילו בארץ.

המרים

שווה ביקור ומומלץ הייתי בתחילת שנות ה90,תעשו רפטינג ,תעשו טראק ,מקווה לבקר שם עם ילדיי.