לא יכתוב פרופ' יובל מאמר המכיל פרובוקציה מהולה בהתמוגגותו מעצמו.
מה מרה אכזבתי. וכל כך למה?

הפרופ' עצמו טוען, ובמידה רבה של צדק אובייקטיבי, כי להפרעת קשב פנים רבות, וכן בעולם המודרני הסחות הדעת הרבות , ובפרט בגיל צעיר, יוצרות הפרעות משל עצמן ומטשטשות את ההבדל בין הפרעת קשב מולדת לנרכשת. יתכן שאין דבר כזה הפרעת קשב מולדת, אך השתמשתי במונח זה מחוסר ברירה.

נשאלת השאלה: מדוע בחר הפרופ' לחתום את מאמרו ב"אל תפחדו מריטלין" בשעה שהוא עצמו יודע כי טיפול תרופתי על רקע קוגניטיבי בגיל צעיר עלול לגרום נזק לכל החיים? האם הוא אינו מודע למחלוקת המקצועית הקיימת בשאלה הזו?

כלומר, הפתרון המוצע הוא בבחינת "נבוט בראש" לבעיה שהכותב עצמו מכיר במורכבותה. כאן נמצאת הפרובוקציה. כל השאר הוא כותב המתלהב מעצמו לעומת שאר בני התמותה למרגלות האולימפוס.

וכל זה בשביל שהמורות העצלות לא תצטרכנה להתאמץ בכיתה. פשוט ביזיון.

לבחון קודם תנאים פיזיולוגיים: איכות שינה, ברזל, B12, בדיקת ראייה (גם מיקוד אם אפשר), בדיקת שמיעה ועוד
כמו כן, רצוי לבחון את ההשפעה של מדדים פסיכולוגיים: האם מדובר בהסתגלות, בקשיים חברתיים, בחרדה, בצורך גבוה מאוד ברצייה חברתית ("ליצנות כיתתית").
זאת ועוד, במידה ולאחר תום רכישת הקריאה והכתיבה (לקראת סוף ב') עולים קשיים לימודיים, בהמלצת המחנכת שווה לבחון גם מדדים דידקטיים, האם קיימת לקות קריאה? לקות כתיבה? מתמטיקה וכו'.. היות ולקויות למידה משמעותיות עשויות להשפיע מאוד על תפקודו של הילד (הרגשי-התנהגותי).
במידה ואתם לאחר כל אילו הולכים לבחינת תפקודי קשב - ביחרו איש מקצוע יסודי אשר יבדוק את כל הנ"ל ונוספים, איש נעים שיהיה סבלני וקשוב. כי במידה ותבחרו להמשיך לשלב הטיפול התרופתי תזדקקו גם לתהליך של בדיקה ודיוק התרופה והמינון הנכונים.
טיפול תרופתי נכון, לילד הנכון יכול לעשות פלאים. כמאבחנת אני מלווה ילדים רבים שהתחילו טיפול תרופתי והוא שינה את איכות חייהם (בבית הספר וגם מחוצה לו). עם זאת, תבדקו לפני כן את כל האפשרויות ואת כל מה שצריך לשלול ועשוי "להראות" כמו הפרעת קשב וכך ברגע שתגיעו להחלטה על טיפול תרופתי - תהיו שלמים עם עצמכם.
בהצלחה :)

מורות הן לא משכילות ולא אינטילגנטיות.
מורות מחפסות שילטון רודני ולא מתן ידע.
במאה 19 מלכי מדינות הקימו בתי ספר על חשבונם כי 90% אוכלוסיה נוצרית היו אנאלפבטים
ובימינו זה מיותר. בימינו אין אמא אנאלפבטית ועקרת בית זה מיקצוע מכובד ופול טיים ג'וב.
הוצאת נשים לעבוד בחוץ לפרנסה מביאה לחלוקת אותה עוגה ליותר חלקים ולא להגדלת
העוגה.

אברי גלעד רואים שיש לו הפרעת קשב .לא יכול לשבת במנוחה.
חחח .מי שם אותו שם????איפה ואיפה .טוב יחסית לאחרים....
לי לא מפריע.

ואל תפחדו מריטלין???would you give Ritalin to your son

לא להבהל מה״תווית״ שאבחון שם. זו רק סוללת מבחנים שמועברת ברגע נתון ונותנת תמונת מצב נתונה. זאת יחד עם שילוב של שיחות עם המחנכת והיסטוריה התפתחותית יביאו לאבחנה מבדלת נכונה. ואם מחליטים לבצע אבחון- בעדיפות למאבחנת דידקטית עם תואר שני בתחום לקויות הלמידה, שתוכל להתאים תוכנית התערבות נכונה לילד. חשוב לבדוק למי הולכים. יש המון מרכזים ציבוריים שיכולים לממן אבחון. זו לא רק נחלתם של המעמד הגבוה.

ואם הוא לא מסוגל - אז יש לו בעיה הדורשת איבחון וטיפול .
מי שמפריע למהלך השיעור התקין - מקומו בכיתה נפרדת , חד משמעית .
די לפוליטיקלי קורקט ......תלמידים כאלה מפריעים לשאר תלמידי הכיתה ולמהלך השיעור התקין .
לא רוצה שזה יבוא על חשבון הילדים שלי שרוצים ללמוד ומסוגלים לשבת בכיתה בלי להפריע .
אחרי שלושה בנים....יש לי בהחלט נסיון בזה .

בני עבר כמה שנים קשות ומורכבות בגן. הלכנו לקבוצת קשב דרך הקופה ושם הקשיים שלו פשוט קפצו ובלטו מאוד. גם אם יש לו כשרון בפאזל, ביצירה או במשחק הוא מתקשה מאוד וזה בא על חשבון חברים והערכה העצמית נפגעת מאוד. דיייי להגיד את הדברים הנדושים על הריטלין! ואת זה אני אומרת לכולם! אני בדקתי וראיתי את הבן שלי עם ובלי.
ובלי- הוא היפר, כל הזמן כועסים עליו, לא מצליח ליצור קשר חברתי רגוע ונינוח.
בקיצור במקרה שלו הוא הרוויח! פעם הילדים האלה היו ילדי הכאפות והמשתמטים מהלימודים.
מקווה שכל הורה ידע להשתמש בריטלין או בכדורים המתאימים האחרים לפי הצורך ולא כדי שהילד יהיה זומבי או כדי לרצות את המורה.
בהצלחה לכולם ושנת לימודים שמחה ונעימה!

לכל האמת:

http://www.cchr.org.il/

המומה מהתגובה שלך, מאוד לא נאורה ופרימיטיבית...
מקווה שאת לא מורה...