מה כי נלין על הגויים.

או בוא נומר מטופלת התנהגותית.
אולי ה60% האחרים לא בקצב פשוט?
וה10% הנותרים הם בעלי עניין כלכלי.

אותה קבוצה , מבנה כימי דומה

כהורה וכמורה מחנך קל לקנות אישורים שלמעשה הם אישורי הקלות בבחינות הבגרות . וכך זה משפיע גם על אחוזי ההצלחה בבגרות בישובים חזקים.

וגם ג'וס פלאס שמכיל פירות וירקות

הרי בערים כמו דימונה וקרית גת אף אחד לא בודק ואם בודקים לא שמים דגש אז הם גם לא במפה הזאת

אי אפשר להכחיש שבעיות קשב וריכוז זה דבר קיים ואמיתי. אבל עם היה פה חינוך שלא מתבסס על שינון תוכי ושיכחה לאחר המבחן אז לא היה צריך לסמם כל כך הרבה ילדים שלא לצורך

אני מצפה מהכתבים לקצת ידע בסיסי בתחום שעליו כותבים.
כאשר ישנה עליה מ-12% ל-15%, זוהי עליה של 25% באחוז המאובחנים!
נא לתקן.

נכון, העולם השתנה והילדים מעדיפים תכנים אינטרקטיביים ולכן צריך ללמד בדרך אחרת.
התכנים צריכים להיות כמו ב khan academy ולא בעוד שיעור משעמם על הלוח שבסופו עונים על שאלות משעממות ולא מבינים למה לימדו את זה ולמה זה משמש.

זה קשור מאוד למקום המגורים כי בהרצליה למשל להורים יש יותר מודעות וכסף לשלוח את הילד לאיבחון

פעם היו לפני שלושים שנה היו מכים ומרתיעים ילדים עם הפרעת קשב ובעיות התנהגות(ואני נגד זה שלא תבינו) אבל היום בואו ניקרא לילד בשמו:אין ממש חינוך להתנהגות. אין מרות של מבוגר כלפי ילד.ולכן ילד שנמצא בגן אתם קולטים בגן והוא רק בן 5, חייב לקחת רטלין 2 מילגרם כדי שיוכל להתרכז מול הגננת בחינוך מיוחד. איזו חברה הפכנו. רטלין היא תרופה פסיכיאטרית נקודה. לא קסם ולא שטויות. הילד אחריי שעתיים מתחיל עם התהגויות לא מוסברות וקיצוניות. זהו ילד חכם מקסים אבל אני מרגיש שכאבא נכשלתי או נכשלנו כחברה. במקום לפתח דרכים טובות יותר להתמודדות עם הפרעות קשב. הגורמים המקצועיים החליטו לעשות עלינו קופה בעניין. והרופאים כל דבר אצלם ניגמר באקמול או כמו במקרה שלנו ריטלין. אגב גם פסיכיאטר הציע לתת לו תרופה שנותנים לסכיזופרנים(ברור שלא עשינו זאת)קיצור התייאשתי מהרופאים שטוענים שהוא חולה. התייאשתי מהשרלטנים שרוצים לעשות עלינו קופה. ואני מקווה שהוא יגדל כבר ויראה לכולם שטעינו.

ואם זה אין מה להתווכח! כל מרשם משויך לאדם עם גיל, כל תרופה שנמסרה נכנסת למאגר הנתונים והנתונים הללו שקופים לציבור.

אי אפשר למנוע, אבל מינונים!

קונצרטה וריטלין הפכו תרופות הצלחה במבחנים ולא מעט הורים מגיעים עם הילדים לנוירולוג כדי ש"יאבחן" את ילדם לצורך קבלת מרשם לתרופה. זו כבר הפכה למגפה, לא סתם בערים המבוססות האחוז גבוה.
וחלק גדול מהמבוגרים הם סטודנטים. עובדה שכל אוכלוסיית הסרק הזו מפסיקה עם הכדורים בסיום הלימודים.

לימדתי 28 שנים בחטי"ב ובתיכון. כ-7 כיתות עמוסות (38-40 תלמידים) בשנה. הכרתי תלמידים נבונים וחרוצים,תלמידים לקויי למידה שנזקקו להתאמות מיוחדות,תלמידים בעלי יכולת בינונית אבל גם כאלה שהיו פשוט עצלים. אותם עצלים לא טרחו להקשיב,להשלים חומרי למידה,ללמוד למבחנים ובפשטות:להתאמץ. היום נעלמו העצלנים..נדמה שכולם הפכו ללקויי למידה,בעלי אבחנות כאלה ואחרות. די סביר שמי שאיננו מתאמץ,חוזר ומשנן,לומד לפתח לעצמו אסטרטגיות למידה ובפירוש לוקח אחריות על לימודיו,יהפוך מוחו לעצל ובהתאם לכך תהיה רמת ההשגים שלו. נדמה לי שמישהו במשרד החינוך צריך לתת דעתו על כך. נ.ב. רק מתי מעט מתלמידי שנזקקו להתאמות וקיבלו אותן,הגיעו להשגים טובים או טובים מאד. הרוב המשיך לדשדש במי האפסיים של הציונים הנמוכים,ואידך זיל גמור.