בתור מעסיק ששוכר לעבודה הרבה חבר'ה צעירים יכול להגיד שיש קו שבר ברור בתחילת שנות התשעים. הרבה מאלה שנולדו לאחר מכן מתאפיינים בפינוק ועצלנות. לא באים לעבודה, אם משהו לא מצליח מוותרים, חייבים לקבל חיזוקים פעמיים בשעה ואם רק תרמוז להם שעשו משהו לא תקין או מקצועי יתפטרו באותו הרגע. לא כולם אבל חלק גדול מאוד. כשההורים דוחפים לך שאתה נסיך כל החיים ובעצם אתה פשוט אדם נורמלי וממוצע המציאות מתפוצצת לך כל יום בפרצוף. בהצלחה להורים שיצטרכו לתמוך כלכלית ורגשית בתבשיל המורעל שבישלו.

מצוין!!

היום אם ילדים קצת מתקוטטים, הילד בוכה להורים שלו וההורים ישר מתערבים. מה נסגר אתכם? אנחנו הרבצנו, שרטנו, ויצאנו מזה בחיים מחוזקים, ובחיים לא קראנו להורים . סגרנו את זה בינינו.

כשהיינו ילדים לא הייתה כמות כזו של רכבים על הכביש. לא כמות כזו של שתיינים שגם נוהגים. לא כמות כזו של פורנו בכל מחשב ובכל בית שהוציאה סוטים ופדופילים למשימות חייהם. לא הייתה סכינאות ברחובות, לא התפוצצו אוטוסוסים, לא הייתה קרינה כזו מהאוזון ולא סרטן עור בכמויות של היום. הורינו קיבלו מצב שמורה מכה תלמיד עם סרגל או בידיים והיום המודעות לאלימות השתנתה. לא היו פועלים זרים בכל פינה ולא נשקפה סכנה לבת 12 לחזור מחברה בחצות. לא שמו במשקה סם סקס מערפל ולא דחפו למזונות צבעי מאכל, מלח, סוכר, סלמונלות וחומרים מסרטנים כדי שהילד יתמכר וירצה עוד ועוד. והכי חשוב, ההורים ברוב המקרים עבדו קשה כדי לפרנס והמודעות הייתה נמוכה. אז נכון שגם היסטריה היא דבר שגוי ומיותר אבל אנו חיים במציאות שהיא לא דנמרק ולא שבדיה.

יש לי הרגשה חזקה שזה הפך לאופנה להשמיץ את הדור הצעיר ולקרוא לו בכל שם גנאי אפשרי!

והתשובה לכך ברורה: קנאה וצרות עין מהסיבה שהצעירים של היום נהנים מחידושי הטכנולוגיה שהדורות הקודמים לא זכו ליהנות מהם.

אז יש לי הצעה מהפכנית: אולי במקום לקנא תפרגנו קצת ותבינו שהעולם משתנה? מה אתם רוצים, לחזור לחיות במערות?

ואגב, אם למאמן יש באמת הכשרה כלשהי, הוא אמור לדעת את משמעותה האמיתית של המילה "היסטריה", שמופיעה בכל אנציקלופדיה רפואית למתחילים!