אם כל הקשרים שהיו לי עדיין היו המון קשיים, לעבור את שדה התעופה - שוחד, לייבא חומרי גלם - שוחד, לדבר עם פקיד שיעשה משהו - שוחד, בקיצור סת

לאחר כמעט שלושים שנה שם למדתי לאחר פרישתי שההבדל היחיד בין הניגרים לישראלים הוא צבע העור.

כל מילה סלע. כתבה מאוד מדויקת.

גרנו במתחם מיוחד. מסביב מלא שומרים. נוסעים רק עם נהג ומאבטח. בסוף עזבנו. זה קרה כשהתחילו חיסולים. מתברר שמערבי זה כספומט אנושי במקרה הטוב ובמקרה הרע אחד שצריך להוריד. שוחד זו לא מילה גסה. ונותנים לכולם ובמזומן. שוטר תנועה שעוצר אותך סתם בכביש בתור התחלה. לא להתקרב. לא שווה את הסיכון האישי

לסמוך על שום מילה של מקבל החלטות מקומי. הוא ישנה את התייחסותו בהתאם לכמות הכסף שיקבל. האנשים שם אינם נעימים.שוט רעים שמצפים שתיתן להם כל הזמן. מדינה בלי עתיד

הרבה מעשירי ישראל עשו עסקים בניגריה והתעשרו מאד,לכולם חשבונות זרים, לרוב הכל נסגר מול הממשל,בכספי שוחד גדולים,חלק זעום לביצוע פרויקטים והרוב לבעלי הבית הישראלים. המדינה נהינית מהתפתחות ומצד שני אין השקעה בתחזוקה. יש לה כל כך הרבה נפט ומנגד תורין ארוכים למילוי דלק.עולם שלישי ומושחת.

ישראל.

לבן אדם שבא ממדינה מפותחת באמת כמו צפון אמריקה או מרכז אירופה, ככה בדיוק היה מתאר את ישראל, [פרט לעניין הגודל כמובן].