לא טוב היות האדם לבדו

מי צריך חג כל שבוע?

אני השתמשתי בדיאטה המבריקה של יחיאל- ראו ביוטיוב הדיאטה של יחיאל. ירדתי המון ורק בזכות הדיאטה הזאת אחרי המון ניסיונות אחרים.
זאת דיאטה בריאה שהומלצה בטלוויזיה על ידי פאנל המומחים בשידור.
דיאטה קלה, מכינים אותה לבד בבית מירקות וגרעינים.
ותתעלמו מקנאים שמנים שכותבים, בכל מיני שמות, כמו erez וכדומה שקרים ודיסלייקים נגד כל השיטות הטבעיות.
את ראיון הטלוויזיה על הדיאטה הזאת ואת המומחים שהמליצו תמצאו בקלות ואל תשימו לב למוכרי כדורי הרזיה וקנאים שמשקרים וכותבים שהם "לא רואים" את השידור. פשוט תחפשו בגוגל "הדיאטה של יחיאל" ותמצאו בקלות

אני תוהה איך אנשים מגיעים למצבים שהארוחות המשפחתיות הפגו לכזה סבל אצלם? אצלנו כל חג היא חגיגה בלי עקיצות בלי מריבות ועם הרבה הערכה למה שיש לנו ומי שאיתנו. ממליצה לך לאמן קצת לאהבת אדם

מעולם לא מצאתי מישהו שיכתוב בצורה כל כך קצרה ברורה מדוייקת ואסופה, את הסיפור של החיים שלי. זה הכאב שלי ו"האסון הפרטי" שלי. המשפחה כפי שתוארה כאן בקוים כלליים.
וכן... אני לא אתפלא אם אדם שחווה כך את הדברים, יסבול מתופעות סימפטומאטיות של דיכאון או ממש יפתח אחד ועוד תסבוכים רבים ומשונים ... זה קשה מאוד חברים ומי שלא בזה, לא יבין את הדברים. אגב חוסר ההבנה הזו מהווה גורם מסלים לכל התופעות, ולא תורמת לאיזון ומרפא... הצער איןסופי (ויום ויומי, כלומר גם כשלא נימצאים בקשר וגם כשכן).
לא באמת ניתן לבוא בדרישה לאהבה, מהסוג שמסכם את הכתבה. אנשים לא פתוחים לכלום ולא מסוגלים לשמוע אפילו את הדרישה הבסיסית הזו. להיפך, כל ניסיון פניה לכיוון הרגש יענה מיידית באלימות קשה וצולבת מכל הצדדים.
חג שמח

האינטנסיביות של חגי תשרי הרסנית במיוחד. ועדיין זה כיף יותר מאשר לא לבלות יחד בחגים. כיף לפעמים לקבל קריצה וחיוך ממישהו שבאמת יקר לנו. יש הרבה "לא נעים לי לסרב" בתוך התהליך. ויש קשרים שבאמת צריך לוותר עליהם ולא תמיד אפשר. פוטנציאל המועקה רק מתגבר מפעם לפעם. נכון בהחלט.