באמת לא בריא לשכב. אבל הפתרון הוא שמירת הריון בבית עם הליכות ופילאטיס. לא לשלוח הריונית בסיכון לעבודה, שפירושה סטרסט ב- 90% מהמקרים.
ככה אני הגעתי לשמירה: רוב התורים שלי לרופא היו בערב, והוא מצא לחץ דם תקין 120. ואז במקרה היה יום שמצאו תור באמצע יום עבודה (אל תדאגו, העברתי כרטיס) ומצאנו 160. חזרנו על הניסוי עם אותן תוצאות, והרופא פסק שמירה. הוא הסביר שהלחץ יכול לגרום להפרדת שיליה או משהו.

אחרי הלידה והחזרה לעבודה, התחלתי לעבוד על הלחץ בלי קשר (כי זה רע גם ליחסי אנוש בעבודה, גם לבריאות הכללית). אבל זה לקח חודשים, ולא היה לי זמן כזה באמצע הריון.

שמירת הריון הפך לתירוץ של כמעט כל אחת להרביץ כמה שבועות חופש עוד לפני הלידה. גם ככה נשים מפסיקות לעבוד מהרגע שהן מתעברות. אז עם כל הכבוד לא יכול להיות שכולן זקוקות לשמירת הריון. ניצול פאתטי של המערכת

שמירת הריון מצילה חיים

בוודאות הוא מנוחה.
רק תנו לי להיכנס למיטה ולישון כמו שצריך וכבר הדרך להחלמה מתקצרת.

שמירת הריון היא לא ריתוק למיטה אלא סוג של חופשת מחלה ממושכת. אין הנחיה לשכב במיטה בלי לזוז! המשמעות היא רק לא ללכת לעבודה בלי שיפגעו ימי המחלה ובלי שתתעמת עם המעסיקים. מתוך עשר נשים שמבקשות שאמלא להן טפסים על שמירת הריון, אולי לאחת יש באמת הצדקה אמיתית לזה. אבל, כמו שכתוב בכתבה - קשה מאד להתווכח ולעמוד מולן. אני לא מסכימה לכל אחת אבל מנסה ללכת לקראתן ולהסביר מה מותר להן לפי החוק והמצב הרפואי.

ולא ממש לא כל אחת מקבלת קצבה עקב שמירת הריון, ברוב המקרים זה כמו לקחת המון ימי מחלה שחלק מהם על חשבון הימים הצבורים בעבודה והחלק הנוסף על חשבון האישה ההרה.
אישה שמרגישה שקצו כל הקיצים והיא מסתובבת בחודשים האחרונים להריון על קוצים, אז מן הראוי שיתנו לה חל"ת בלי שתיאלץ להתחנן על כך לרופאים שיתנו לה ימי מחלה כדי לתת לה לנוח בבית לפני הלידה. מדובר על הטרימסטר האחרון להריון שהוא קריטי במיוחד אצל נשים בהריון בסיכון (לא מקבלים שמירת הריון סתם כך אפילו בסיכון).

בקיצור, אל תבלבלו לי את הביציות !
שמירה אינה רק ריתוק למיטה, אלא גם מנוחה מהסטרס של החיים, ללכת לקניון, לנקות את הראש, זמן קינון לפני שהגוזל מגיע.

אוף כתבות שיטחיות כאלה תמיד מעצבנות אותי ואנשים שלא רואים את התמונה במלואה עוד יותר עולים לי על העצבים !!!

זה חוסר אחריות לתת כזו כותרת, לא כל הנשים אותו הדבר ויש נשים שעבודתן ו/או גופן פשוט צריכים קצת מנוחה שיכולה להשפיע באופן ישיר על מהלך ההריון גם המחשבה ששמירת הריון היא ריתוק למיטה היא מטופשת השמירה היא פשוט חופש לגוף ולנפש מהעבודה ואפשר להעביר את השימרה גם בבית קפה טיולים ושופינג בקניון

הזוג או ביצית וזרע מתורמים ואז יגדלו תינוק ברחם מלאכותי.

לכל בת 18 יכרתו את הרחם אם היא תרצה כי לא יהיה לה צורך בו במהלך חייה.

לאחר מכן כבר לא יצטרכו אפילו זרע וביצית כי ייצרו אותם מדגימת דם או רוק פשוטה של ההורים.

כך גם ייצרו בעלי חיים כמו כלבים, חתולים ואפילו דינוזאורים. אפשר יהיה לייצר בני אדם חזקים ועם תוחלת חיים של 200 שנה ויותר.

וקרסתי, נחתי 3 ימים, ישנתי המווון קמתי בריאה כמו לביאה. מנוחה ושינה עוזרים ושלא יעבדו עליכם.

שמירת הריון שומרת על הריונות רבים. ווינט השתגעתם לפרסם כזה דבר באופן שטחי כל כך ולא מלומד

שמירת הריון מצילה חיים

שהמדע טוען זה קריטריון מוצדק בכדי לקבל החלטות? החלטות מקבלים לפעמים לפי תחושת בטן ולפי הרגש לא לפי מה שאיזה מדען אומר.

לשכב לאורך זמן- מזיק. לנוח זה חיובי בהחלט! גם בהריון, גם לחולה. מנוחה אין פירושה לשכב כל היום במיטה אלא חופשה מהליץ היומיומי, מהמטלות, ממאמצים פיזיים כדוגמת נקיון הבית וקניות.
הכתבה מדברת על נזק לאנשים ששכבו במיטה!

אין גבול! אני בבית כבר כמה שבועות טובים ורבה עם הרופא שלי לחזור לעבודה והוא טוען שממש אסור לי!
אז כל מי שלא צריכה שמירה ולוקחת בכוח: א. דופקת אותנו,את מי שחייבת (מאוד קשה מול ביטוח לאומי.
ב. תשמח שיכולה ללכת לעבודה!!!!

הייתי בהריון תאומים עם צירים משבוע 28. המנוחה (בישיבה ולא בשכיבה כי לא יכולתי לשכב) היא מה שעזרה לי לסחוב עד שבוע 36+5. לעומת זאת יש לי 2 חברות שלאחר השתתפות בהחתונה (מקרים שונים) ילדו בשבוע 33 ו34. יש לעודד נשים בסוף ההריון להפחית עומסים. העומס על הגוף משמעותי ויש להעלות את המודעות לכך.

שמירת הריון נועדה לימנוע הפלה ולא להוסיף בריאות. ברור כי אם יש סכנה להפלה-
יש בעיה לאם ולעובר.

בתור אישה שעברה שתי הריונות ומודעת לקושי שיש לפעמים, אני מבינה שיש אחוז מסוים שחייב שמירת הריון, אבל לא הגיוני שכל אישה שנייה בריאה בשנות ה20 לחייה תקח שמירת הריון של כמה חודשים, וכמובן שהרופאים לא מוכנים לקחת סיכון על שמם ומאשרים מיד. אתן עושות נזק לכלל הנשים בשוק העבודה, ובמיוחד לנשים שזקוקות לשמירת הריון וכעת המעסיק עלול לחשוב שהן סתם מבלפות. בשתי ההריונות שלי עבדתי עד פחות משבוע ללידה, לא חושבת שאני רמבו, הגוף אפשר אז פשוט המשכתי כרגיל. זאת הייתה גם הנורמה עד השנים האחרונות שפאום הריון זוכה להתייחסות של מחלה.

ויש לשמור על חיים שמביאים לעולם עוד מבטן ואם זה דורש מנוחה ושמירת היריון בהתאם למצב אז זה מבורך!! אבל ככה זה שחוקר ממין זכר וגברים בכלל לא יודעים מה זה לסחוב...