כמי שעד לשינויים שהתחוללו בתחום הזוגיות ב30 השנה האחרונות, ובפרט מתחילת עידן האינטרנט שבו אנשים משוחחים זה עם זה ולומדים זה מנסיונו של זה- אני כבר לא מצליח להבין מה מושך אנשים לזוגיות.

גברים חוששים מנשים אבל אינם מסוגלים לוותר על הצורך שלהם , כולל כשזה מוביל אותם למצב שבו מנצלים וזורקים אותם. הצורך של הגבר באשה עדיין מבוסס על צורך בחוויה שלפיה "לכידת" האשה והפיכתה לכפופה לגבר היא הפולחן להוכחת הגבריות.

נשים חוששות מגברים אבל הן יודעות שאילולא היה לגבר צורך באשה מצבן הקיומי היה קשה יותר, במדינה שבה המערכת הכלכלית מתגמלת גברים יותר מנשים. גם לנשים יש צורך "ללכוד" גבר שנחשב "מוצלח" אבל הן מוכנות לוותר על הערכים האנושיים ההכרחיים לזוגיות לטובת סמלי סטטוס, ממון, וכו'. בפרט כשיש פוטנציאל להשתמש בבתי המשפט בכל עוול שהגבר עושה לאשה עם כל זה שהיא בחרה בו.

כך נוצר מצב שבו יש הכל חוץ מאכפתיות ואנושיות. הגבר צריך ללכת על קוצים כדי שהאשה לא תזרוק אותו, והאשה מחכה שהוא יטעה במשהו כדי לזרוק...