סביבה ומדע  מדע
הקוד ש"מפעיל" אותנו
יעל כורם, מכון דוידסון
פורסם: 12.01.18, 19:07
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 148 תגובות ב-46 דיונים
1. אי אפשר להזכיר את ווטסון וקריק בלי להזכיר שהם גנבו התגלית
עודד   (12.01.18)
למדענית רוזלינד פרנקלין היה חלק חשוב ומרכזי בפיענוח מבנה ה DNA ווטסון וקריק, השתמשו במחקר שלה בלי לתת לה את הקרדיט שהגיע לה. היא הייתה זכאית לפרס נובל בדיוק כמוהם.
2. מאלף! אם אפשר עוד כתבות כאלה?!
(12.01.18)
3. מתי ימצאו תרופה לסרטן ולמחלות הנוראיות?
נוי   (12.01.18)
??
4. הכתבות של מכון דוידסון הן המרתקות ביותר בווינט
קומפורטי   (12.01.18)
5. האם ה DNA ממשיך לפעול בתא שלא לצרכי שכפול כלאמר -
(12.01.18)
במהלך הפעולה הרגילה של התא( למשל יצירת אינסולין) הDNA ממשיך להיות אקטיבי?
6. סופסופ כתבה מחכימה שאינה על פוליטיקאי או סלב
יותר כאלו   (12.01.18)
7. יופי של כתבה. תודה.
אדי   (12.01.18)
8. מקטעים גנטיים זהים לחלוטין ביננו לבין יונקים אחרים
קורא   (12.01.18)
שווה להזכיר בהקשר של הכתבה הנאה הזאת תגלית מאד מפתיעה של בחור ישראלי על מקטעים DNA ארוכים זהים לחלוטין בין גנום האדם לזה של יונקים אחרים כמו עכבר וחולדה ואפילו תרנגולות. Bejerano et al Science 2004
לכל מי שלא מאמין שמוצא כל המינים משותף שווה להציץ קצת בגנום.
9. מייקל לויט הביא את הנובל!
קורא עוד   (12.01.18)
כשמזכירים את מייקל לויט שווה להוסיף שהוא הביולוגי החישובי הראשון שזכה בפרס נובל.
כן ירבו!
10. קיבלתי כאב ראש מהכתבה...
איתן   (12.01.18)
11. חייבים לקרוא את הספר "צופן בסיסי". מותחן
צבי   (12.01.18)
מדעי פילוסופי.
12. זה העתיד של הרופאה
W   (12.01.18)
אם יצליחו לשנות ולתקן את ה-DNA סביר להניח שימצאו פתרון לרוב המחלות הקיימות.
זה היה מעולה אם היה אפשר לתקן איברים אצל בני אדם או לגרום להצמחה של חדשים
13. איפה אפשר ללמוד עוד?
מרתק!!   (12.01.18)
14. ואף קרדיט ליוצר?
(12.01.18)
למה לא נותנים קרדיט ליוצר של ה DNA ? אלוהים כמובן.
15. חבל שלא הזכרת את הטעות האבולוציונית בשלב אחד (מוטציה)..
Monty   (12.01.18)
חבל שלא הזכרת את הטעות האבולוציונית בשלב אחד (מוטציה) שהולידה 46 כרומוזומים מקופים (48 כרומוזומים) לבני אדם. ייתכן שזה היה עוזר לפתוח את מוחות הבורים על האבולוציה..

16. הכל טוב ויפה כל הדנא'לא עובד בשבת
(12.01.18)
17. נעמי
איתן   (12.01.18)
חולה על ה די אן איי שלך...
18. וכמובן כל המנגנון המופלא הזה נוצר מעצמו, באופן אקראי...
ששי   (12.01.18)
להאמין שזה נוצר באופן אקראי זה להאמין שאים תבחש מים בקדרה במשך מיליארד שנה יצא לך מרק מינסטרונה של אוסם... אבולצית המרק...
19. כתבה שהיא עונג שבת !
ישראלי ,   דרום   (13.01.18)
20. הגנום פוצח, אבל הוא מהווה חלק מזערי מכל הכרומוזום
(12.01.18)
אזורי הקידוד בגנום (גנים) מהווים חלק מזערי מרצף הנוקלאוטידים העצום שבכרומוזום. על האזורים הענקיים שבין הגנים ועל האזורים שאינם מקודדים (אינטרונים) שבתוך הגנים, ידוע מעט מאד. מה שידוע הוא מאפיינים חזרתיים כמו מארקרים ורצפים המתגלים במקרה. אך מרבית האזורים שאינם גנים, אינה ידועה למדע בכלל.
21. וכרגיל שוכחים מרוזלין פרנקלין- המפצחת האמיתית של מבנה הDNA
(12.01.18)
שלא רק שעשתה את כל העבודה, שנגנבה ממנה בצורה בוטה ומכוערת, היא לא זכתה בנובל על התגלית שלה כי היא נפטרה מהקרינה אליה נחשפה בנסויים.

למי שרוצה לקרוא עוד:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%93_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9F
22. לא הצלחתי להבין
גבי   (13.01.18)
תמיד שאלתי: אם הDNA זהה בכל התאים איך יש הבדלים כל כך דרמטיים בין סוגי התאים השונים. הכותבת עונה לי ומסבירה שחלבונים שונים מפעילים גנים שונים בתאים שונים, לדוגמה, גן האינסולין יופעל רק אם התא הוא תא לבלב.
אבל זו בדיוק השאלה: איך התא יודע שהוא תא לבלב? מה מסווג אותו ככזה?
23. זה כבר לא פטנט מוגן
(12.01.18)
אז אף אחד לא שם :)
24. תודה לכותבת המאמר
boaz   (12.01.18)
ממש מרתק נהנתי לקרוא
25. תודה!
תודה   (13.01.18)
26. מדהים. תודה על מאמר מלמד ומשכיל. הבו לנו עוד כאלו.
(13.01.18)
27. סוף סוף כתבה מחכימה תודה!
סוף   (13.01.18)
28. תכלס,
tamir   (13.01.18)
האם יש אפשרות לקבוע בממוצעים את היכולות של אדם זה או אחר, על ידי העתק של הכפלות ?
29. מעניין מאוד, תודה
(13.01.18)
30. 2 שאלות ליודעים 1. איך תא מסוג מסוים ״יודע״ שתפקידו הוא -
יובל   (13.01.18)
לייצר חומר מסוג מסוים (למשל תא לבלב לייצר אינסולין ותא של בלוטת הרוק לייצר רוק) הרי כל התאים חשופים להרבה מידע שרובו לא רלוונטי 2. האם DNA של תא סרטני שונה מתא רגיל ?
תגובות נוספות
חזרה לכתבה