גוגל: "סריקת מוח מגלה למה אסור לוותר על ארוחת בוקר". ותקראו היטב שם בכתבה את תגובות 114, 82, 31. נהדרת.

הטור של אסנת מעורר מחשבות על העמדות שהיו לי כהורה ועל העמדות שראוי היה שהיו לי, וגם יהיו לי. מעניין, מטריד, וגם חשוב. מחכה לטור הבא.

גם אני תמיד שואלת את עצמי למה יש אנשים כל-כך נחרצים בעולם.
אלה שיודעים מי ומה הכי מדהים, הכי איכותי, הכי מדוייק...
ניסוי וטעייה זה המסלול לכל אדם ובטח לכל הורה. שום מתכון ממישהו אחר לא יעזור.
טוב, יצאתי נחרצת מדי :) אבל מקווה שהמסר הובן.

בואו נודה על האמת , מיום שהם נולדים ההורים נהיים עבדים שלהם . אני רואה בכל מקום הורים שהולכים על 4 ליד ילדיהם התובעניים . זה רק נהייה חמור יותר ככל שהרשעים הקטנים גדלים. אולי פה ושם יש רגע של נחת שבקושי מפצה על כל הדאגה ההקרבה והכספים העצומים שמושקעים במזיקים הקטנים.
אני פנויה ומאושרת וכשאהיה זקנה לא אצפה לשווא שהצאצאים יטפלו בי כמו שאני רואה בלי סוף אצל המון משפחות שברגע האמת הילדים אינם בסביבה

אבל את כל רגעי האושר, ההנאה והאהבה האינסופית את לא רואה וחבל, עוד יש זמן אם תרצי