באוניברסיטת חיפה.

הרגע שבו הבנתי שהגיע הזמן להיפרד,
הרגע בו נגמר לו הכסף...

בתור רומנטיקן משקיען אני חי את החלום עד תומו.
כל אחת שפוגשת אותי,מופתחת מאמת הפתיחות הריגשית וההשקעה בלהכיר ומספרת לחברותיה בהתרגשות על השירים שהן כותבות לי(חוץ משירי זימה שנועדו לגרום לי להישאר איתן עוד קצת כדי לגרור אותי להשויץ בפניהן ואולי בפני הוריהן.
סה"כ אני רק בן 28 וידוע לי על כמה שכבר השתמשו במס' אצווה שלי בבנקי הזרע והן בהיריון בשלבים שונים.

ואני לא מגלה לכם את סוד החופש. מאפשרת לכם להתבוסס ברפש של הזוגיות העכורה שלכם. רואה אתכם כעוסים לא מדברים. נזכרת בימים השחורים האלה. איך נבלתי איתו. איך הייתי על האולימפוס לפניו ואיך צנחתי לתהום לצידו. איך נתתי כל צ'אנס ברמות לא סבירות ופתטיות. עד שהפצע היה אדיר כל כך שברחתי וסיימתי את הקשר. היו דמעות וגעגוע שעברו, כי הזמן מוכיח עד כמה האינטואיציה היתה נכונה והסנטימנט שגוי. נכון שיש קשיים. נכון שהחיים הם לא גן של שושנים. עדיף כך. אין טעם מתוק מהחופש. פתאום יש לי זמן למה שחשוב לי באמת ולא לתאטרון הזוגיות שגזל ממני הכל כולל הכל עד שהפכתי להיות קריקטורה של עצמי. לאט מתאוששים. באמת שהזמן עושה את הכל. היום במבט חטוף כשנתקלים אני לא חשה כלום אליו. כל הרגש אליו התפוגג לחלוטין. אין לי רצון לקפוץ לזוגיות עם אחר כרגע כי הנוסחה היא בלוף. זה עידן הסלפי. גיליתי את עצמי שוב מחדש. פתאום עסוקה ולא בלשרת אותו ואת הבית. תהיו אמיצות. אם רע פשוט להפרד. בשביל מה לסבול? לפעמים עדיף עוני על עינוי רגשי.

בכלל זוגיות זה חרא גדול כול צד מנסה לכופף את השני הכי טוב לבד

איזה קשקוש בלבוש - היית שמה פתק בספר של מרי פופינס היית מוצאת גם תשובה. אין קשר בין הרמב''ם לקסמים על ספרים. זה הכל בראש שלך ומי שעושה לך מניפולציה כדי להאמין בכשפים - שיתבייש

המשיכה מינית יורדת, השגרה שוחקת, האגו משחק תפקיד, ועם הזמן צוברים ניואנסים קטנים ומרגיזים שנערמים למימדים גדולים, הכי חשוב בזוגיות זה לא לקחת את הצד השני מובן מאיליו, זוגיות זה תחזוקה יום יומית, הצלחה נתונה גם בחופש ומרחב. התפשרות על דברים בשביל למצוא את עמק השווה ועוד, חלוקה בנטל, לרוב זה לא קורה ואז זה מתפוצץ

איזה אפס צריך להיות כדי להטריד מינית את המורה של הילד שלך, אמא לחמישה, עורך דין מניאק קטן.

או בלשונה החדה: When you hear yourself saying "shit" when you hear his car in the driveway - it is time to go....

מקורן במערכת יחסיים לא שוויונית שאחד הצדדים בטוח שמגיע לו יותר כשבמציאות הוא מקבל מעבר למה שמגיע לו....

הכרתי את הגברת ההיא די זמן , וגם היא אותי. (4 שנים)
עד החזרה מירח הדבש הכל התנהל על מי מנוחות , היא ידעה היטב שעלי לא מנסים לעשות עלי תרגילי שליטה. וגם אני לא שתלטן. חייה ותן לחיות.
לא במובן הבלעדי של יחסי מין אלא בכלל.
למחרת החזרה מירח הדבש סגנון הדיבור של הגברת הכנבדה השתנה באחת.
טון דיבור של רס"ר משמעת בטירונות. תעשה זה וזה וזה.
לא הגבתי.
חשבתי שהאלכוהול העיק עליה , שתקתי והמשכתי בעניני.
לקראת ערב הגברת החליטה שעלינו לנסוע להוריה . בסדר.
כשחזרנו הביתה , אמרה שהיא רוצה לדבר איתי . טוב,
אמרתי בואי למיטה ונדבר.
לא, היא ציוותה, נשב במטבח ונדבר .
שאלתי מה הבעיה לדבר במיטה??
התשובה : כי ככה אני רוצה.
ישבנו במטבח , היא החליטה שאני לא ממלא הוראות כמו שצריך ואני חייב להשתפר.
אמרתי בסדר.
למחרת בבוקר היתי אצל עורך דין , כעבור שבועים וחצי נחתם הסכם הגירושין
וסה"כ חודש. ממועד החתונה עמדנו ברבנות עם הגט ביד.
בחורה טובה, משכילה , יפה , באמת יפה, חברותית , אבל המוח שלה מעוצב בדרגת
רס"ר משמעת בטירונות.
וכמו שאומרים no more . בכך תם פרק האפשרויות שלי לקבל אשה כבת זוג קבועה.
עברו 15 שנה ואני מאושר? מחייך בכל בוקר מאוזן לאוזן , אני אדם חופשי.
קם מתי שאני רוצה, עובד בדיוק כמה שאני רוצה ,יוצא וחוזר מתי שאני רוצה,
מבזבז כמה שאני רוצה ועל מה שאני רוצה בלי לשאול אף אחד ובלי לחשבן לאף אחד מלבד לעצמי..
ילדים?? לא תודה, משאיר התענוג הזה לאחרים. מסתדר מצוין בלי.
לפעמים קונה מתנות לאחיינים/ות מקבל חיבוק , תודה רבה וזהו.
לא צריך יותר ולא רוצה יותר.
אה, הענינים האלה הקשורים בניהול הבית , הענין מתנהל נהדר,
יש לי עוזרת שמנקה נהדר, וגם מבשלת מצוין , באה בכל יום חמישי , מנקה ומבשלת תמורת שכר נאה. הבית מתנהל נהדר.
והענין ההוא שגברים מאד אוהבים ונשים יודעות לסחוט חיים שלמים בגללו?
גם זה עובד נהדר בתמורה לשכר נאות. אח"כ הגב' מתפנה מהבית בכוחות עצמה
ואני נותר לישון ולהתעורר באלכסון. עם חיוך ענק מרוח על הפנים.

לא סיפקת כאן שום מידע אובייקטיבי, לא ציינת שום עובדה, ואפילו סיפורי הפרידה שבחרת נדושים. יכלת פשוט להקריא לנו סיפור לפני השינה....

הרמב"ם, הנשר הגדול בכבודו ובעצמו, היה מסתכל בבוז על מי שעושים כאלו דברים.
יא אללה, אתם במאה ה-21. תתבגרו. מה עשיתם מהיהדות, מה.

סיום קשר הוא תולדה של נסיבות תחילתו. לכתוב על מה הוביל לסיום הקשר זה קצת חסר טעם כל עוד חסרים פרטים על שני הצדדים, הסיבות הרגשיות והערכיות שגרמו להם להשאר בקשר, והסיבות שגרמו להם להפרד שתוארו רק באופן חלקי מאד.

לומר שפרידה היא דבר שמח זה מובן מאליו. אבל המשפט הנכון בהקשר הזה הוא "איזהו חכם-הרואה את הנולד". מרבית הדפוסים החוזרים על עצמם לכשלון קשר כבר ידועים ומוכרים.

יש אנשים שנמקים ומתייבשים בחיי נישואים משמימים ומעיקים, ועדיין לא מעזים לצאת לחופשי, למרות שגופם ונפשם נרקבים בתוך הקשר הלא טוב ולא מתאים שבו הם נמצאים.
הזוי.

קלות הדעת בגירושים בלתי נסבלת. אין ערך לשבועה, למילה ולכבוד האדם. מי אתם בפני עצמכם אלו שמתוך שיעמום עושים מהלכים שכאלה. הורסים זוגיות במקרה המאוד טוב ומשפחה ברע. בז לכם אם אין את אותה סיבה מוצדקת כמו לכך שהתחתנתם לזאת שגירשתם. כתבה מהגרועות שקראתי.

אז אין מנוס מהמסקנה שבתי החולים פשוט מלאים בנשים שצריכות להיפרד מבני זוגן.
איזו תפיסה קלוקלת. זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב.
המשכנה להרוס את חייכן ואת חיי כל הנקרה בדרככן.

או על טימטום פנאטי דתי?
איך הכנסתם לפה פרמיטיבים עם תפיסת מציאות של האדם הקדמון שמקבלים החלטות על פי דחיפת פתקים לספר?
פח אשפה.

וכשנגמר האמון ובחיים הוא לא יחזור אחרי טראומה כזו הדרך לפרידה בסוף תתרחש גם אם זה לא באותו יום אחרי שנתיים שלוש זה לא יחזיק.