ההפרדה - עם סייעת פרטית - באה לשמור על החיים של הילדים שלכן. זה לא חשוב יותר מתחושת "שייכות"?

כשלבת שלי היתה יום הולדת שמעתי בכי מאחד החדרים ושאלתי את הסייעת מי בוכה, היא אמרה לי ילד חדש שרק עכשיו הגיע. לזוועתי התברר לי אח"כ שזו היתה ילדה מהגן שהיתה קצת חריגה. הגננת לא רצתה שהיא "תהרוס" את מסיבת היומולדת. עד היום (22 שנים אחרי) נצבט לי הלב כשאני חושבת על הילדה הזו סגורה בחדר לבד ושומעת את החגיגה בגן.

מהכתבה התרשמתי שבישובים קטנים, שם קבוצות הילדים קטנות וכולם מכירים את כולם,
הגננות מוכנות לקחת אחריות.
בעיר גדולה זה יותר קשה.
אז עצתי להורים עם ילד אלרגי: לכו לגור בישוב קטן וסימפטי.

בוודאי שיש להם קולטנים רגשות ועינים הם שמים לב שהם לבד ולא עם יתר ילדי הגן. זו טראומה קטנה לילד שמפתח קומפלקסים ורואה בבדידות מפלט ומקלט בעתיד. כן זה משאיר משקעים גם אצל ילדים הם הופכים להיות פחות שמחים מתבודדים וכו'
אסור פשוט אסור לערוך הפרדה כזו זה פשוט עוול לאותם ילדים.

חלב וביצים לא טוב לאף אחד. לא שאת צריכה לשמוח אך כל הגן צריך להתארגן ולאכול עוגות ללא ביצים , ללא מוצרי חלב וללא אגוזים . מה קרה כולה עוגה , מה יקרה אם הילדים יאכלו משהו מוזר שנקרא פירות או חטיפי ירקות או עוגה מחומרים לא אלרגניים.

שיהיה לבריאות ורפואה שלמה

איך אפשר לעשות את זה לילד?! מה קרה ל"האחר הוא אני"? איפה לימוד של התחשבות בזולת? הבנה? הכלה? קבלה?
אם יש ילד שאלרגי לחלב, פשוט מעבירים את הגן לפרווה! זה לא כזה סיפור. יש ילד שרגיש לביצים? מבררים עם האמא ומוצאים פתרון! הרי הילדים האלה אוכלים בבית, כלומר פתרון קיים.
וכן, הבת שלי הייתה בגן עם ילד אלרגי, וזה מה שהיה. נכון, זה פחות נח. נכון, זה דורש תשומת לב ומחשבה כשמכינים עוגה ליום הולדת או מביאים כיבוד לאמא של שבת.
אז מה?! כל דבר שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו דורש מאיתנו מאמץ כלשהו. למה זה פחות ראוי מאחרים? אם לא תהיה התחשבות באחרים, לאן נגיע?

רק סנקציות יעזרו כנגד הגננות שפוגעות נפשית בילדים ולא מבינות את המשמעות של המעשים וההחלטות שלהן. כנראה שהן לא ראויות להיות גננות ולחנך את הדור הבא

אני בהחלט מבין את ההורים וברור לי שזה קשה לראות את הילד שלך יושב בצד.
אבל הם צריכים להבין גם את הצד השני, אם יקרה משהו לילד אף אחד לא רוצה את זה על מצפונו, אף אחד לא רוצה לשלם פיצויים אם משהו יקרה ואתם בודאי תרוצו לתבוע כל מה שזז, ובטח שאף אחד לא רוצה לשבת בכלא.
הפתרון זה גן פרטי שמיועד רק לילדים אלרגיים או גן ציבורי שמיועדים רק לילדים כאלה.

את רוצה לשבת בכלא אם יקרה משהו לילד לא שלך ?
את רוצה לשלם פיצויים אם יקרה משהו לילד לא שלך ?
את רוצה שיפטרו אותך אם יקרה משהו לילד לא שלך ?

היום בכול מקום יש הרבה יותר מילד אלרגי אחד וזו ממש בעיה כי
1. אני לא מוכן לקחת אחריות שלמרות שניסיתי להכין כיבוד "בטוח" לא התפקשש לי כלום, הבית של הילד האלרגי מותאם למצב הבית שלי לא
2. להפיל את האחריות על ילדים בני 3-5 ואפילו גדולים יותר זו חוצפה, היה לנו מצב בגן פעם שילד אלרגי ואמרו לילדים שהם צריכים לרחוק ידיים כשהם מגיעים בבוקר, לא לאכול את הדברים שהוא אלרגי אליהם בבוקר. איך אפשר לדרוש את זה מילד, זו אחריות גדולה מידי
3. לא נשאר מה להכין כאשר יש אלרגי לחלב, גלוטן, בוטנים ואני לא יודע מה עוד זה מאוד מאוד מסובך להכין משהו.
4. צריך לשלב ולשתף את הילדים האלרגיים, אולי כול פעם שיהיה שולחן מיוחד שבו הם ישבו, אבל לא לבד עם כמה ילדים אחרים שזה תורם וגם הם יהנו מהכיבוד המיוחד שהוכן לאלרגנים
5. לא פייר לפגוע בילד יום ההולדת שמגיעה לו עוגה כמו שהוא רוצה
6. הילד האלרגני חייב ללמוד לחיות בסביבה "לא נקיה" כי מה לעשות העולם לא מותאם בשבילו ועדיף שידע להמנע ולהיזהר ואשר שיתרגל שמגינים עליו

לבעיה שלי.יש לי תחושה שאם מישהו יבקש מהם לוותר על משהו משלהם הם יסרבו.
מה יקרה אם יגיע לגן הורה נוצרי שיבקש לא ללמד את חגי ישראל או לחלופין ללמד גם על החגים הנוצרים?כל ההבנה נעלמה פתאום ?

אולי לא תשלחי אותה לגן, אלא תשארי איתה (חינוך ביתי) .

בטוח לאומי אטום לתופעה.
בטוח לאומי נועד לשרת את עובדיו ומנהליו.
הרזרבות של בטוח לאומי נועדו למנכלית דומינסקי למנכל מור יוסף ולמנכל החדש כולם חברים של החכים.
כאן בטוח המוסד האטום אמור לפתוח את הקופה ולסייע.

אלרגיים מכל האיזור יוכלו ללמוד ביחד בלי חשיפה לכלום.
בלי בוטנים, בלי שמש, בלי גלוטן, בלי לקטוז, בלי מים, בלי ניקל ובלי בלי בלי.

וזה רק מחמיר. עצוב מאוד

וצריך קבלה, הכלה, הבנה

בקיצור יש פה הרבה מילים של אמהות משועממות!

אז אני רוצה להגיד שזה אפשרי שהילדים האלרגיים ישתלבו כרגיל הכל עניין של גישה וחינוך של הגן, איזה מן דבר זה שילד צריך להיות מופרד? יש היום כל כך הרבה חלופות מזון ולא חייבים להכניס אותן לגן אם יש ילד אלרגי, לא יקרה כלום אם הילד יאכל בבית את המאכל האלרגני. בחו״ל אגב זה מאוד חד משמעי אם ילד רגיש לביצה נניח פשוט לא יכניסו ביצה כי ככה התקבלה החלטה ושום ילד לא יעבור נידוי

בהתחלה כשעברנו זה עיצבן אותי כי בכל גן או כיתה היו ילדים אלרגיים ובתחילת שנה היו נותנים להורים רשימה של מזונות אסורים, ואם ילד היה מביא משהו שאסור אז הוא היה אוכל בנפרד. היום אני מבין את זה, וגם הילדים מקבלים את זה כמובן מאילו וזה לא מפריע לאף אחד.
הבעיה בישראל היא שבניגוד לתדמית שמנסה לטפח של עזרה הדדית, זה מדינה של חארות אגואיסטיים שמוכנים לדרוך על אחרים למען הנוחות של עצמם ולפעמים למען השעשוע כמו הילד הזה שכל הכיתה הרביצה לו לפני יומיים. כאן פשוט אין כאלה דברים ולמרבה הצער ישראל היא מקום בלתי נסבל לגדל ילדים, והאנשים מגעילים אחד לשני

זה באמת לא בסדר שמפרידים אותה כך. יכול ליצור תיסבוכים נפשיים בעתיד.

ילדיי לא אלרגיים לכלום, ואני חושבת שזה נוראא שילד צריך להיות מנודה ולשבת ככה בצד בארוחות ..איפה החינוך לילדים שלנו? ללמד אותם לכבד את השני ולבוא לקראת השני .. להבין את השוני של האחר .. הדבר הכי חשוב בגן זה שכולם חברים ומבינים כל ילד ..שותפות וחברות ..אז מזה משנה מה הילד מורח הפרוסה? אם יש ילד אלרגי למאכל מסויים הגן הופך להיות מותאם לילד..אם הילד אלרגי לחלב הגן הופך לפרווה. מה כל כך נורא??? החינוך יותר חשוב ממה שהילד אוכל בסנדוויץ..

ילד עם צליאק. למה אני צריכה להתחשב במי שבוחר לשמור מסורת/להיות דתי, ואחרים לא מוכנים להתחשב בילד עם מחלה שהוא לא בחר?