עם חלוף השנים יהיה קל יותר
כשהילד יתבגר - תסתכלו שניכם אחורה בגאווה על ההצלחה
חיבוק

מאחל לך שיהיה לך עם הזמן יותר ויותר קל ושלך ולאריאל יהיו בעתיד חיים יותר טובים

ברור שאין תחליף לאמא ולא יכול להיות, אבל יש הרבה מחקרים שמראים שדאגה וקשר לבעל חיים (כלב, חתול) יכולים לעזור בהתמודדות עם אובדן והחזרת שמחת החיים.
לנו יש שני חתולים והבית הוא מקום שונה מאז שלקחנו אותם, הם תמיד משעשעים, ישנים איתנו כל לילה, מנחמים כשאתה מרגיש לבד ונותנים תחושה שאתה חשוב להם (למרות שהם חתולים אז הם גם לפעמים מתעלמים ממך ועושים מה שבא להם).

צא מכל מסגרות הצריך ונהוג , עשה מה שמרגיש לך בלב .
רחמים זה אחד הרגשות הנוראים , כשחליתי בסרטן לא שיתפתי אף אחד בדיוק מהמקום הזה
אתה צעיר ונאה אתם נראים מקסימים ובטוחני כשתהיה פנוי לכך ביום מן הימים תמצא גם אהבה חדשה ולאריאל יהיו עוד אחים , ברור לי שברגעי הקושי קשה להסתכל קדימה אבל זה יבוא , בינתיים תמשיך להתנדב , לבלות בלי למצמץ ,להישען כשצריך ולהנות מהביחד עם אריאל

שיהיה לכם את הכי טוב בעולם

מאחלת לך להתחזק
להשקיע במציאת בת זוג שתהיה גם אמא לבנך
זה יכול מאוד להקל על החיים
ככל שהוא צעיר יותר יהיה לו יותר קל להתרגל ולקבל אותה כאמא

גם אשתי נפטרה לפני מס שנים, נותרתי עם 5 יתומים כשהקטן בן שנה
מה אגיד לך, לא קל, לא פשוט, אבל מתגברים, וממשיכים הלאה.
תשתדל להיות יותר עם הילד, גם על חשבון העבודה,
העבודה תחכה, אבל הילד לא.

תיהיה איתו, תחבק אותו,
תבלו יותר בחיק המשפחה הקרובה, סבים, סבתות, דודים וכו..
הרבה אמונה,
יגיע היום שבו תמצא את האושר,
והכי חשוב,,, לעולם לעולם לא לאבד תקווה.
יהיה בסדר.
מבטיח.

מהפוסט והכתבה עולה אדם חזק ואופטימי. אני בטוחה שבנך חש בעוצמות הללו ומרגיש מחוזק מכך.
מאחלת לך לאהוב שוב כי מגיע לך ומאחלת לשניכם שתמשיכו לצמוח ולחיות לצד האובדן והזכרונות היפים כשפניכם קדימה.

תעשה את כל מה שאתה כבר עושה ומשקיע, הנפש של הילד כל כך רכה ורגישה שהוא צריך אותך כמה שיותר. חשוב גם על עצמך ומאיפה אתה יכול לשאוב את הכוחות, כמובן קודם בשביל עצמך וזאת בכדי שתוכלו ביחד לנצח הכל.

פליקס שלום,
גם אני אלמנה ובתי היתה בת 8 כשאביה נפטר מסרטן וגם הוא היה בהוספיס בית.
כשעלינו לקבר בשלושים בתי חיפשה לקנות מתנה לאבא וראינו באחת החנויות אבנים שעליהן כתוב אהבה בריאות וכדומה והחלטנו שנכין אבנים כאלה ביחד. קניתי חלוקי נחל וכתבנו עליהן בטושים מיוחדים רגשות. גם רגשות קשים (כמו עצב געגוע) וגם רגשות משמחים (כמו שמחה רוגע אהבה) עם הזמן התחלנו לכתוב גם משפטים ושורות משירים כל מה שרצינו.
רעיון שני הוא לכתוב מכתבים ולשלוח עם בלוני הליום שמחברים בין הארץ לשמיים. את המכתב אפשר או להכניס לתוך הבלון לפני שמנפחים או לקשור בחוט לבלון.
והכי חשוב לזרום איתו לדבר איתו בגובה העיניים להגיד שגם לך קשה וכואב שהוא ידע שזה בסדר לבכות ולהתגעגע ושייתן לך "מפתח", אפשר דמיוני ואפשר ליצור מעין מפתח מקרטון, לרגשות שלו ושישתף אותך במה שעובר עליו בסופו של דבר הוא יצטרך לדעת להתמודד עם העולם בחוץ.
לך הייתי רוצה לומר שאי אפשר לכעוס על האנשים סביבך גם אם הם מחליטים לא לשמור על קשר, מנקודת מבטם זה מביך וקשה ולא ברור תמיד מה לומר. אילא שאתה באמת חשוב להם ימצאו את הדרך להגיע ולעזור למרות הקושי.

ואם למישהו יש רעיון איך בבקשה תגיבו

מחבקת אותך באומץ ואהבה ולא רחמים.אין כמו הזמן להרפות קצת מהכאב וללמוד לחיות איתו.

אני אם חד הורית, עם 2 קטנים. זה לא המקרה שלך. אבל במקרה שלי האב אינו בתמונה ... והמציאות לא פשוטה...
חוץ מלהגיד שאתה מדהים וזו מציאות קיימת שולחת לך את כל הכוחות האפשריים להמשיך קדימה ולגדל את הילד הנסיך שלך!

מצד אחד מצפים מאתנו לבכות ולהתאבל מצד שני לא מקבלים אנשים ללא בני/בנות זוג. רוצים משפחה של אבא-אימא-ילדים. מאז שאני אלמנה החברות והחברים התרחקו, מפחדים שאגנוב להם את הבעל? או סתם נראה להם שאני נכה ללא בן זוג? נמאס.

מחזק אתכם ותפגוש אישה ראויה שתמלא את החלל. רק אושר...

גם אני (כמו אחת התגובות כאן) חד הורית לשני ילדים קטנים כשהאבא לא בתמונה. הם גדלים בלי אבא בכלל, לא בקשר איתו והאמת שממש לא רוצים גם לראות אותו... מודה שלפעמים תהיתי, מה עדיף? שיהיה להם אבא נורמלי לכמה שנים טובות ואז היה נפטר (ולפחות היו להם ממנו זכרונות טובים והוא היה דמות לחיקוי במהלך חייהם?) או המצב הנוכחי, בו האבא אמנם חי וקיים אבל מתכחש אליהם בצורה כל כך מזעזעת? עד כמה שזה יישמע נורא, לדעתי האופציה הראשונה עדיפה...

בכל אופן, אתה נראה אדם מדהים, רגיש וגם יפה :-). בטוחה שהזמן יביא איתו בת זוג מקסימה שעמה תמשיך במסע החיים. מסע כל כך לא צפוי ומאתגר.

מאחלת לך רק טוב.

שאם אמות עם מי בעלי יתחתן.

אני עם דמעות העיניים.

אם הסבים והסבתות מוכנים להתגייס ולאמץ כלב או כלבה על מנת להקל על השהייה של הנכד אצלם זה יכול לסייע מאוד לילד.

אחותי אלמנה כבר שש שנים, נכון אין מרפא לגעגוע או לכאב, אך יש המון אהבה בעולם.
תן ללב לנוח, מותר לך לכעוס להתגעגע או לצעוק חזק
היה חכם בהחלטותייך לגבי העתיד ודאג להיות כל הזמן אבא רק אבא
ילדים ניזונים מחום ואהבה לא משנה באיזו דמות היא מגיעה נשית או גברית כאחד.

גם למשל,חד הורי שעובד כסוכן משטרה סמוי סובל מאוד למרות שמתחשבים בו הבוסים.

בבוא הזמן, תדאג שיהיו לו אחים. אין כמו אחים לתחושת משפחה ושייכות.

לפחות לבן שלך יש אבא שידאג לו